צולם באולפן גלגלצ
צולם באולפן גלגלצ

חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4 | חלק 5
חלק 6 | חלק 7 | חלק 8 | חלק 9 | חלק 10

מאה השירים שברק הכי אהב ב-2013, 40-31:

40. Kids These Days – Doo Wah

הילדים של היום, מה יהיה איתם? הם מסמפלים שירים של הפיקסיז. טוב, לא בדיוק מסמפלים. רק לוקחים ת'מה מתוך "Where is my Mind?" והופכים אותה לשיר אחר, יפהפה לא פחות. אני לא לגמרי מבין למה, אבל אני מת על הדבר הזה. אצל עידו זה ב-52.

39. Fat Freddy's Drop – Silver and Gold

הרכב בן שבעה נגנים מניו זילנד שהוציא השנה אלבום חמישי. לקח לי קצת זמן להתחבר אל שיר הסול עם החצוצרות הגדולות מהחיים האלה, אבל כשזה קרה, אפשר לומר שנכבשתי טוטאלית.

38. Bibio – A tout a lheure

ביביו הוא סטפן ווילקינסון, מפיק מוזיקה בריטי, שעושה בעיקר מוזיקה אלקטרונית ואקספרימנטלית. השנה הוא הוציא אלבום אולפן שביעי ומתוכו השיר הענוג והיפה הזה. האלבום המלא, אגב, די מאכזב.

37. Moderat – Bad Kingdom

מודרט הוא פרויקט אלקטרוני גרמני, שהוא בעצם שילוב בין Apparat (שצועד במצעד שלי במקום ה-61) ל-Modeselektor, שהוציאו השנה אלבום שני. הדבר הכל כך יפה הזה מתוכו, Bad Kingdom, התחבב עליי בצורה מיידית, עוד לפני שראיתי את הקליפ המלבב שלו.

36. Fanfarlo – Myth Of Myself (A Ruse To Exploit Our Weaknesses)

איזה שיר קסום מתוך אלבום שלישי של להקת אינדי בריטית מלונדון, שלא ממש הכרתי עד לשיר הזה. יש בקטע הזה מאפיינים של אגדה, הוא נשמע כאילו הוא נלקח מתוך פסקול של איזו פנטזיה מלאת קסם.

35. Jackson & His Computer Band – Memory

הנה עוד שיר שהטריף לי את המוח מהצלילים הראשונים וכישף אותי לכל אורכו. כל כך מוזר, כל כך קסום, כל כך יפה. כל כך מנוגד לשירים אחרים של ג'קסון והלהקה הממוחשבת שלו. קחו לדוגמא את השיר "בילי", שהוא קטע מוזיקלי מהמם ביופיו, אבל שונה כל כך מ"זיכרון".

אם המצעד הזה היה נערך מוקדם יותר, השיר הזה היה מגיע לעשרים הגדולים. לאחרונה אני מרגיש שקצת מיציתי אותו, ולכן הוא ירד אל המקום ה-35.

הנה בילי, שכאמור שונה לגמרי באופיו.

34. שי נובלמן – יומי הוא חלום

האלבום הראשון בו שי נובלמן שר בעברית מכיל כמה שירים יפים מאוד, ביניהם הסינגל הראשון "כל יום משתנה". שיר הנושא של האלבום שצועד אצלי במקום ה-34 הוא למעשה חידוש שלו וגרסה עברית לשיר צרפתי מ-1968. החל מהצלילים שפותחים אותו וכלה בקליפ הנוסטלגי, הדבר המקסים הזה פשוט מהמם ביופיו.

הנה הקליפ המשעשע של "כל יום משתנה".

33. Thunderbird Gerard – Trouble

ת'אנדרבירד ג'ררד האמריקאי הוציא השנה אי פי בכורה. עדיין לא יצא לי לשמוע את כולו, אבל השיר הזה שלקוח ממנו הוא פשוט יפהפה.

32. Mayer Hawthorne – Her Favorite Song

אין, אין על הגרוב של השיר הזה. מתוך האלבום השלישי של מאייר הות'ורן מקליפורניה שנולד במישיגן עם השם אנדרו מאיר כהן.

הנה עוד שיר שאהבתי מתוך האלבום הזה.

31. The Lindsay Tin – Shapeless

חוזרים לבריטניה. הפעם מדובר בשני חבר'ה שקוראים להם פול, לשניהם ניסיון עם הרכבים קודמים, שהחלו לכתוב בתחילת 2012. בנובמבר הם שחררו סינגל ראשון, ובשנה הנוכחית צירפו אליהם גיטריסט, בסיסט ותופאיסט והוציאו באפריל את אי.פי הבכורה שלהם. השיר הזה הוא למעשה היחיד שאהבתי מהאי.פי הזה, והוא בעיניי שיר קסום ונפלא.

מאה השירים שעידו הכי אהב ב-2013, 40-31:

40. Porcelain Raft – The Way Out

'רפסודת פורצלן' היא כינויו של מאורו רמידי, מוזיקאי איטלקי שפועל בשנים האחרונות בניו יורק. קשה לי לנתק את הזהות שלו כמהגר מהשם היפה שבחר לעצמו, בעיני רוחי אני רואה אותו מוקף באוקיינוס על הדוברה היפהפיה הזו, חסרת כל תועלת. שמו לבדו מגדיר עבורי במידת מה את מה שאני אוהב במוזיקה שלו – יפה, נואשת, נוגעת ללב. The Way Out, שיר שרמידי כתב בעקבות הוריקן סנדי, הוא דוגמה מצוינת לכך. הטבע תמיד מוצא דרך החוצה.

כנראה שלא בכדי יש לי אימג' אוקיינוסי כשאני חושב על שמו, כי שיר יפהפה נוסף מהאלבום השני והחדש שלו נקרא פשוט "חשוב על האוקיינוס", והמילים אכן מאוד נוגעות בזהותו כמהגר (כך אני מפרשן, על כל פנים): "תראה את כל המקומות שהקנו תחושה של בית, מתרוממים למעלה עכשיו. זאת אשליה, האם הכל בראש שלי? האם אני משתגע?".

39. CHVRCHES – Gun

בשנה שעברה הגיעה השלישיה הסקוטית הזו עם שני סינגלים בעלי סאונד אלקטרו-אייטיז. אחד מהם, Lies, ממש מושלם והגיע למקום ה-20 שלי בסיכום השנתי, כך שתליתי בהם תקוות רבות בואכה 2013. הם לא הכזיבו. אלבום הבכורה שלהם יצא השנה וכלל רצף די נטול מגרעות של שירים. מתוכם, אחרי Lies, זה האהוב עלי.

והנה שקרים.

38. Mutya Keisha Siobhan – Flatline

בזו אחר זו נשרו שלוש בנות שוגאבייבז מלהקתן. קודם שיבון, שנים אחריה מוטיה, ולא הרבה אחרי זה קישה. אהבתי אותן מההתחלה עם הקוליות שנטפה מהן, ושמרתי להן אמונים גם עם שינויי הגבר(ת)א כי שוב ושוב הן המשיכו לנפק שירי פופ קרירים ומושלמים (אם כי אחרי שמוטיה עזבה הן קרסו). אבל זה נגמר, ודאמיט כמה משמח היה לראות אותן שבות זו לזרועות זו, וכמה מרגש היה לשמוע אותן שרות שוב ביחד. שם ההרכב החדש שלהן נטול השראה, אבל אני פשוט קורא להן 'שוגאבייבז משכבר', והשיר שאיתו חזרו באופן רשמי הוא קטע פופ שמצליח להיות רגשני ומפוכח בה בעת. אירוני שקוראים לו Flatline למרות שהוא מסמן תחייה, ובהתאם גם מילות השיר משחקות על עוד אוקסימורון או שניים.

קשה לי שלא לתהות אם לורד, הסנסציה הניו-זילנדית, הייתה מושפעת מהן באיזה אופן. מה שיפה זה שכמותן גם היא פרצה בגיל 16 לקול תשואות המבקרים והקהל, וכמותן גם היא קולית ועושה את הדברים בדרך שלה (היא סירבה לעבוד עם דוד גואטה כי היא שונאת את המוזיקה שלו). אז בלורד לא התאהבתי כשם שהיה לי עם השוגאבייבז כשהגיחו עם Overload בשנת 2000, אבל אולי זה עוד יקרה. מכל מקום, הבחירה שלהן לשיר את הלהיט הגדול שלה במסגרת סשן אקוסטי כלשהו נדמית כמעין סגירת מעגל פואטית, והביצוע המושלם שלהן רק ממחיש עד כמה באמת מדובר בחבורה של כשרוניות, והצליח ממש לרגש אותי. כמו כן, מוטיה נראית נורא וקישה נראית נפלא מאי פעם.

37. Jamie Lidell – You Naked

פעם בכמה שנים מנחית איש הנשמה הבריטי ג'יימי לידל איזה שיר אדיר שנשאר איתי מאותו רגע והלאה – יהלומי פאנק-סול מחוספסים, בוהקים ומזיזים. השנה הוא הוציא את אלבומו החמישי ומתוכו השיר הזה, שבניגוד לאחרים שאהבתי ממנו לאורך השנים, זכה למנה נדיבה וממכרת של סליזיות.

ואיזה קטע מעולה זה.

36. Local Natives – Breakers

הילידים המקומיים חתכו מעט מהנעימות המלודית של אלבום הבכורה שלהם, שלא פעם כיסתה על מילים עצובות ו/או אפילות. לדוגמה: Airplanes, המקום ה-18 שלי ב-2010, פסנתר עולץ שמכסה על מילות אבל. האלבום השני שלהם, שיצא השנה והופק על ידי ארון דסנר, גיטריסט הנשיונל, בבית שלו – כבר הרבה יותר מלודרמטי. זה לא נאמר לגנאי. מדובר באלבום יפהפה, והשיר הזה מתוכו מייצג אותו נאמנה.

הצלילים הראשונים שלו תמיד מזכירים לי את זה. גם זה כה יפה, עם קליפ לאוהבי כלבים. ואלה המטוסים מ-2010.

35. Steve Mason – Oh My Lord

מתוך אלבום הסולו השני של סולן הבטא בנד, שיר נפלא שנשמע כאילו מאז ומתמיד היה כאן, וכמה טוב שכך.

34. White Denim – Pretty Green

זהב, זהב השיר הזה, שהופק על ידי ג'ף טווידי סולן ווילקו. עם השנים אני אוהב את 'ג'ינס לבן' הטקסניים יותר ויותר. השיר הזה, מתוך האלבום החמישי שלהם, תמיד מעלה חיוך שמח על פני.

33. Akron/Family – Until the Morning

משפחת עקרון, שמה של להקה מקרית עקרון ברחובות על טהרת התימנים, הוציאה השנה אלבום חדש. לאורך השנים אהבתי כמה וכמה רגעים של ההרכב (האמריקני, אם בכל זאת מתעקשים להיצמד לעובדות האמיתיות), חלקם היו מופלאים ממש, אבל מעולם לא התאהבתי בשיר שלהם כמו ב"עד הבוקר" מתוך אלבומם השישי. יש בו משהו הרבה יותר פשוט ועדין מכפי שהורגלתי אצלם, והתוצאה המושלמת במקרה הזה טיפסה עלי לאט ובהדרגה עד שתפסה מקום חמים בלבי.

32. Kate Boy – Northern Lights

כפי שניתן לזהות מהסאונד הכל כך מובחן הזה, מדובר בעוד הרכב אלקטרו-פופ שבדי. הם הוציאו השנה (מאז סוף 2012, למעשה) שלושה שירים מושלמים בתחומם, דרמטיים, אפלוליים אבל קליטים, וכולם מתהדרים בקליפים בשחור-לבן.

הפתיחה של השיר תמיד מזכירה לי את זה, מלפני פאקינג שלושים שנה. ניכר שהאייטיז מותירים את חותמם על קייט בוי. הנה עוד אחד מעולה מקרב השלושה, כי למה לא.

31. Duke Dumont feat. A*M*E – Need U (100%)

שיר הכיף של השנה, ולא בדקתי אבל נראה לי שזהו גם הלהיט הכי גדול שצועד אצלי – מקום ראשון בבריטניה מתישהו השנה. המפיק הבריטי דיוק דומונט חבר אל הזמרת הבריטית שמוצאה מסיירה לאון והנפיק את הדבר הקולי והמקפיץ הזה, שמכסה במגניבות שלו מילים תלותיות בטירוף. גם הקליפ לגמרי מעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *