אנו מתקרבים לסיומה של 2013 וזו כבר השנה הרביעית שאני מארח בבלוג את עידו ישעיהו, שסוגר את עצמו כל שנה בנובמבר בחדר ולא יוצא עד שיש לו רשימה של 100 השירים שהוא הכי אהב בשנה החולפת. וכך עידו מספר על התהליך בעמוד הפייסבוק שלו:
זו הפעם הראשונה שבה אני עושה את זה מתוך כמות חסרת תקדים מבחינתי של מוזיקה. השנה הצלחתי לעקוב בצמידות יתרה אחרי מה שחדש, כי התלבשתי על הנושא באמצעות יוטיוב. אני עוקב אחרי כל ערוץ שהצלחתי להניח עליו את הסמן – לייבלים, אמנים, בלוגים וכיו"ב – ומהם יוצר רשימות משל עצמי של הדברים שאהבתי, חיבבתי או נשמעו לי מעניינים. השלל היה קרוב ל-2000 שירים שמתוכם הרכבתי את מצעד המאה שלי. המשמעות העיקרית מבחינתי היא שבניגוד לשנים קודמות, המאייה שלי חזקה במיוחד (עבורי).
כאמור, גם השנה יפורטו כאן כל 100 הנבחרים של עידו פוסט אחר פוסט, אך השנה יש גם טוויסט: אל עידו מצטרף חבר טוב – ברק דיקמן, שחלקכם אולי מכיר כמי שניהל במשך שנים רבות את מגזין הטלוויזיה המסך המפוצל. זה נכון, שניהם חובבי טלוויזיה כבדים ובמקרה גם חובבי מוסיקה שנמצאים עם היד (או יותר נכון האוזן) על הדופק. גם ברק בחר את מאה השירים האהובים עליו מהשנה הנוכחית וכך הוא מתאר את התהליך שלו (זהו רק חלק מהטקסט שאת כולו אפשר לקרוא בפרופיל של ברק):
זה התחיל ממש במקרה. עידו בדיוק הגיע לחמישים הגדולים במצעד השירים שהוא הכי אהב ב-2012, ואני פתאום התחלתי להבין שיש מלא שירים שאני מאוד אהבתי במהלך השנה, והוא אפילו לא מתכוון להכניס אותם למצעד שלו. אז התחלתי לעשות את הדבר הכי הגיוני שיכולתי לעשות: להכין רשימה של שירים שאני רוצה לשמוע במצעד שלו, ובמקרה שהם לא יהיו שם, לפרסם את "הרשימה האלטרנטיבית שלי למצעד של עידו". בשורה התחתונה, מצעד השירים שהכי אהבתי ב-2012, הפך להיות אחד הדברים היותר מלהיבים שעשיתי בימי חיי. כל כך מלהיב, שברגע שהוא נגמר, אצתי-רצתי להתחיל לעבוד על זה של 2013.
אז אלה הם ברק ועידו ומרגע זה כל הבחירות והמילים הן שלהם. יהיו גם כמה הפתעות בהמשך. לפניכם שלל רציני של להיטים גדולים יותר ופחות ואם אתם מרגישים שאתם לא בעניינים, הרשימות האלה תסדרנה אתכם. מוכנים?
(מחפשים את המצעדים הקודמים?)
חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4 | חלק 5
חלק 6 | חלק 7 | חלק 8 | חלק 9 | חלק 10
מאה השירים שברק הכי אהב ב-2013, המקום המאה:
100. Matthew E. White – Big Love
פותחים את המצעד עם "אהבה גדולה". במהלך הימים האחרונים היו הרבה מאוד שירים שהתמקמו במקום המאה, שפותח את המצעד שלי. חלק מאותם שירים טיפסו כלפי מעלה, חלק מצאו את מקומם מחוץ למצעד, ורק אתמול בלילה נפל הפור על מת'יו אי וויט. מדובר בזמר-יוצר-מפיק-מעבד אמריקאי בן 31 ששיתף פעולה בין היתר עם ג'סטין ורנון מבון איוור והשיר הזה לקוח מתוך אלבום הבכורה שלו שיצא כבר באוגוסט 2012, אבל הופץ בכל העולם רק בינואר השנה (אז גם יצא הקליפ הרשמי לשיר הזה). ב"אהבה גדולה" יש את המשהו הגדול מהחיים הזה (שהניו יורק טיימס מכנה "פופ גוספל") שהוא שילוב של המון נשמה, נגינת פסנתר סוחפת, קצת גיטרות, קצת כינורות, מקהלה שנמצאת כל הזמן ברקע והרבה מאוד גרוב. אפשר להגיד שהתאהבתי בגדול בשיר הזה במהלך השנה החולפת אחרי ששמעתי אותו לראשונה באחת מתוכניות "הקצה" (ונדמה לי שהוא גם נוגן במסיבת יום ההולדת שלהם בסט של נדב רביד שפתח את אותו ערב).
99. Minor Alps – Far From the Roses
מת'יו קוז מ"נאדה סרף" (שעדיין פעילים, אגב) חבר לג'וליאנה האטפילד (זמרת-יוצרת שלא הכרתי לפני כן) וביחד הם הקימו את הצמד "Minor Alps" שהוציא ממש עכשיו אלבום בכורה נהדר (שכבר הספקתי לטחון די הרבה בשבוע ומשהו שחלפו מאז יציאתו). מת'יו קוז מביא לכאן את הקול המקסים והכל כך מזוהה שלו מ"נאדה סרף", וההרמוניות הקוליות שהוא יוצר יחד עם האטפילד פשוט מהממות ביופיין. השיר הזה הוא היפה באלבום לטעמי, אבל הוא רק מייצג את הרוח של כל האלבום המקסים הזה.
98. Sivu – I Lost Myself
סיבו הוא זמר יוצר שאימץ לעצמו שם פיני משום מה (שמו האמיתי הוא ג'יימס פייג') והוא מגיע מקיימברידג'. המוזיקה שלו מזכירה קצת את Gotye ובשירים מוקדמים יותר את Alt-J, אבל השיר שצועד אצלי במצעד יצא (לפחות הקליפ הרשמי שלו) רק לפני שבועיים, ורק אז (פחות או יותר) יצא לי להכיר אותו. יש מלנכוליה מאוד יפה בשיר הזה ("איבדתי את עצמי אתמול בלילה כי ניסיתי לשכוח וכל מה שאי פעם רציתי היה מטרה וקצת הערכה") שיחד עם הלחן וההפקה המוזיקלית הופכים אותו לשיר כאב מרגש וחזק.
97. Yuksek feat. Oh Land – Last of Our Kinds
נאנה אולנד פברישס, או בשם הבמה שלה או לאנד, היא זמרת יוצרת (Song Writer) מדנמרק שגרה בניו יורק. השנה היא הוציאה את אלבומה השלישי. פייר אלכסנדר בוסון, או בשם ה"במה" שלו, יאקסק, הוא מפיק אלקטרוניקה ודי ג'יי צרפתי. השנה הוציא יאקסק אי. פי ובו הוא מארח את או לאנד, עם השיר האנרגטי והקופצני הזה, והוא השיר שנמצא במקום ה-97 במצעד השירים שהכי אהבתי השנה.
היו שני שירים נוספים של או לאנד שהגיעו בעצמם קרוב-קרוב (אבל לא מספיק) לרשימת מאה השירים שהכי אהבתי ב-2013. זה הראשון | וזה השני
96. THUMPERS – Unkinder
ת'אמפרס הם צמד בריטי שמתגורר בלונדון ופעיל משנת 2011. בתחילת השנה הם הוציאו אי. פי שני ומתוכו מגיע השיר החמוד הזה. הקליפ מעפן, אגב.
95. Nadav Kadmon – Circles
בניגוד למצעד 2012, זה של 2013 מכיל גם שירים בעברית. בסך הכל יש במצעד שבעה שירים של הרכבים ישראליים (מתוכם ארבעה שרים בעברית, זה לא אחד מהם, כמובן) ובמקום ה-95 אנחנו מגיעים אל השיר הישראלי הראשון. נדב קדמון היה מתמודד ב"כוכב נולד 4" וכבר אז הוא עשה ביצועים די מעניינים ביחס לרוב המתמודדים האחרים בעונה הזאת (ובכלל). השנה הוא הוציא את הסינגל הנפלא הזה, שמכיל בתוכו את ההבטחה שהוא היה בשבילי אי-אז לפני כשבע שנים. אני בהחלט מצפה לשמוע חומרים נוספים ממנו, ומקווה שהם יתקרבו לרמה של Circles או יעלו עליו.
94. Kyle Andrews – The Way To Wonder
קייל אנדרוז הוא זמר-יוצר משיקגו, שהוציא השנה את אלבומו השישי, מסתבר. זה השיר היחיד שיצא לי לשמוע ממנו וחיבבתי אותו כל כך שהוא מצא את עצמו במצעד השירים שהכי אהבתי השנה. חציו הראשון של השיר קצבי וקליל, ואחריו הופכים התופים לדומיננטיים יותר וצובעים את השיר בצבע שמח אפילו יותר.
הנה שיר שלו מלפני שלוש שנים (סתמי למדי, אגב), שבמסגרת צילומי הקליפ אליו הם ניסו (וכנראה גם הצליחו) לשבור את שיא גינס במלחמת מים.
93. Ra Ra Riot – Beta Love
מתוך אלבום האולפן השלישי של הרכב האינדי הניו-יורקי החמוד "מה מה מהומה" מגיע שיר אופטימי ומלא שמחת חיים, כינורות, הרמוניות וסינטיסייזרים. אני מת על השילוב הזה, אך לצערי עוד לא יצא לי לדגום את האלבום המלא.
92. MS MR – Hurricane
נשארים בניו-יורק עם מיז-מיסטר, שהוציאו השנה את אלבום הבכורה שלהם. הסינגל הזה, יחד עם השיר הבא שהם הוציאו, Fantasy, עורר אצלי ציפיות מהאלבום המלא, שדי אכזב אותי כששמעתי אותו בסופו של דבר. ועדיין, השיר הזה, כמו גם "פנטזיה", הם שתי פנינים שלא יכולתי בלעדיהן בשנה המוזיקלית הכל-כך משובחת ועמוסה הזאת.
91. Pink – True Love ft. Lily Allen
להיט פופ כיפי ודי ממוצע של פינק, שיתכן שכלל לא היה נכנס למצעד, אלמלא השדרוג הכה משמעותי שהוא זוכה לו בחלקו האחרון בדמותה של לילי אלן הנהדרת.
מאה השירים שעידו הכי אהב ב-2013, המקום המאה:
100. Vampire Weekend – Diane Young
את המקום המאה שלי מאיישים הברנשים החביבים מניו יורק, שהוציאו השנה אלבום חדש וחמוד, אבל עם שירים שטיפה פחות התחברתי אליהם מאשר בפעמיים הקודמות. במצעד 2010 שלי Cousins האדיר היה במקום ה-12, הפעם הם יסתפקו בפתיחת המצעד. הם עושים את זה בעזרת מיליוני חברים חביבי היפסטרים שמתארחים בקליפ, בהם סנטיגולד, סקיי פררה, כרומיאו, המילטון לייטהאוזר מהווקמן ודיוויד לונגטרת מהדירטי פרוג'טורז.
99. Cold War Kids – Water and Power
ילדי המלחמה הקרה הם מהלהקות האלה שאני לא ממש מסוגל לצרוך במנות גדולות, אבל בכל אלבום שלהם אני מוצא איזו פנינה. הרביעי שלהם, שיצא השנה, כלל את זו.
98. De La Soul – Get Away (Feat. The Spirit Of Wu Tang)
אני מת על דה לה סול ועל מה שהם מייצגים – חלוצי ההיפ הופ השמח והעולץ – ובכל זאת יצא שהדברים שאני הכי אוהב שלהם הם המהורהרים והמעמיקים. השיר הכי יפה שלהם בעיניי הוא Held Down מ-2001, וכעת הסינגל הראשון מתוך אלבומם החדש הממשמש מאוד מזכיר לי אותו. מה שמקסים במיוחד הוא העובדה שדה לה סול עושים בו כבוד לצליל של וו טאנג קלאן, כולל סמפול של האינטרו מהאלבום השני שלהם. זהו RZA מדבר פה בתחילת השיר, ולאחר מעשה הוא הביע רחשי כבוד על עצם העובדה שדה לה סול סימפלו אותו.
97. Born Ruffians – Needle
ההרכב הקנדי החביב הזה נמצא אצלי ברקע של הרקע כבר מאז אלבום הבכורה שלו מ-2008, מדי פעם מציף עוד איזה שיר חמוד לפלייליסט שלי באותו זמן. זה עוד אחד מאותו סוג, מתוך האלבום השלישי שלהם, קטע חמוד ודי ממכר שהתחברתי אליו מעט יותר מדברים אחרים שלהם בעבר, ומזכיר מעט – עם קצת דמיון – את אריאל זילבר.
96. Apparat – A Violent Sky
פשוט כל כך יפה. השיר שחותם את אלבומו המי-יודע-כמה של הדי ג'יי והמוזיקאי הגרמני הפורה, אלבום קונספט שבמקור הולחן לטובת המחזה "מלחמה ושלום", ובעיקרו מורכב מקטעים אינסטרומנטליים. זה אחד משני יוצאי הדופן.
95. 
Caveman – In the City
סינגל הראשון מתוך האלבום השני של ההרכב הברוקלינאי. לא הכרתי אותם לפני השנה, ולמרות שהשיר הזה מאוד יפה בעיניי, לא הרגשתי צורך לשמוע דברים נוספים שלהם. בקליפ המוזר וחסר הפואנטה הזה מככבים פראן קרנץ, משחקני ג'וס ווידון, וג'וליה סטיילס.
94. Young Dreams – Fog of War
קוראים לחבורה הנורבגית הזו "חלומות צעירים", והשיר הזה נשמע פשוט כך. עשיר, אפי ומתוק.
93. Ólafur Arnalds – Old Skin ft. Arnór Dan
המלחין האיסלנדי העדין אולפור ארנלדס הוציא השנה אלבום חדש בשם "לעת עתה אני חורף", שלראשונה בקריירה שלו כולל גם קטעים שאינם אינסטרומנטליים, כמו הדבר היפה הזה. ניסיתי לאהוב אותו יותר, אבל החיבור הרגשי שלי כלפיו דל יחסית לחברה שלי, שמבחינתה זהו שיר השנה. הזמר בשיר הוא ארנור דן, שנשמע קצת כמו דוד ד'אור וגורם לי להבין שד'אור היה יכול לפנות לדרך מוזיקלית מעניינת בהרבה.
חדי האוזן יזהו את הצלילים של ארנלדס גם בסדרה הבריטית המצוינת "ברודצ'רץ'", שהוא הלחין לה את הפסקול. זה שיר הסיום שלה עם אותו ארנור דן.
92. London Grammar – Strong
שלישיה בריטית עגמומית שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, עם הסולנית האנה ריד שנשמעת לפרקים כחיקוי של פלורנס וולש, עם הקול הנשבר והדרמה המבעבעת. אבל מה לעשות, השיר הזה יפה.
91. Yeah Yeah Yeahs – Despair
אני נורא אוהב את הפאזה ה"בוגרת" של יה יה יה'ז, שמאפיינת את השנים האחרונות שלהן. השיר שחותם את העשיריה העשירית שלי מצטרף לארסנל היפים שלהם, וגרסת האקפלה שפותחת את הקליפ משדרגת את כל העסק עשרות מונים.
כתיבת תגובה