חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4 | חלק 5
חלק 6 | חלק 7 | חלק 8 | חלק 9 | חלק 10
מאה השירים שברק הכי אהב ב-2013, 60-51:
60. Lexy & K-Paul feat. Chefket – Your Name
קטע דאנס מהמם ביופיו שסחף אותי השנה גם בגלל הלחן וגם בגלל השירה. לקסי וקיי פול הם צמד דיג'ייז מברלין שהוציאו כבר שישה אלבומים. צ'פקט הוא ראפר וזמר גרמני. החיבור ביניהם יצר שיר נפלא, שלא מזכיר לי שום דבר מכמה חומרים מוקדמים שיצא לי לדגום של שלושת החבר'ה האלה וטוב שכך (אני חושב שזה בעיקר כי צ'פקט עושה ראפ גרמני, ולקסי וקיי פול עושים דברים שנשמעים לי קצת מפגרים, אבל איכשהו השילוב והשיר הזה הוא איזה מוצר ייחודי וקסום).
59. Skream – Rollercoaster feat. Sam Frank
כמה גרוב יש בקטע הזה? כמה מפתיע שזה מגיע דווקא מיוצר כמו סקרים שעשה מוזיקה שונה לחלוטין באופייה עד כה? (דוגמאות בתגובות הבאות) כמו הרבה מאוד דברים גם את הקטע הנפלא הזה שמעתי לראשונה בתוכניתו של נדב רביד ב"הקצה" והתלהבתי בצורה מיידית וטוטאלית. גם הקליפ חמוד.
(*) – לדוגמא הדבר הבלתי-אזין-בעליל הזה מלפני כשנתיים. או זה, מ-2010.
58. The Wombats – Your Body Is A Weapon
הוומבט הוא בעל חיים אוסטרלי, דומה לדביבון או לקוואלה, הוומבטס הם להקת אינדי מליברפול קופצנית ומגניבה שתמיד חיבבתי. באוקטובר השנה הם הוציאו שיר חדש עם קליפ אנימציה חמוד ומגניב, ששומר על הרוח הרעננה של הלהקה ועל הכיף הנושב משיריה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה (תחילת נובמבר) לא ברור אם זה סינגל ראשון מתוך אי.פי או מתוך אלבום אולפן מלא חדש. אני בהחלט מצפה.
57. Tove Lo – Habits
מצד אחד – אחת ההפתעות המשמחות ביותר של המצעד הזה, כי לפני 2013 לא הכרתי בכלל את הזמרת הזאת. מצד שני – זו אחת האכזבות הגדולות שלי במצעד הזה. בפעמים הראשונות בהן שמעתי את השיר הזה הייתי בטוח שהוא הולך למצוא את עצמו בעשרת הגדולים של השנה (אפילו כתבתי לעצמי עליו שזה "אחד משירי השנה. לגמרי" לפני כמה חודשים באותה רשימה ראשונית של כ-200 שירים). אהבתי את השלמות שיש בהפקה ובלחן של השיר הזה, במיוחד (אבל לא רק) בפזמון וב-C-part שלו. במהלך חודש אוקטובר, כשעשיתי את העבודה על הדירוגים של השירים שאהבתי השנה, הופתעתי מאוד לגלות שיש כמות עצומה של שירים שאני אוהב יותר מאת השיר הזה.
טובה לו מגיעה, כמו הרבה מאוד דברים טובים אחרים, משבדיה. זהו הסינגל השני שלה. לפני כן, היא היתה שותפה בלהקה עם החבר הגיטריסט שלה, אבל לאחר הפרידה שלהם פרשה לו גם מהלהקה כדי לקחת כיוון יותר פופי למוזיקה שלה. בינתיים זה בהחלט מצליח לה. אני אישית מחכה לשמוע את האלבום המלא.
56. About Group – All Is Not Lost
"אודות להקה" הוא פרויקט צד של אלכסיס טיילור מהוט צ'יפ שהוציא השנה אי.פי ובתוכו השיר העדין והיפה הזה. "כשאני מסתכל במראה אני רואה את המציאות. כשאני מסתכל אל תוך נפשי אני מוצא פנטזיה, כשאני מסתכל במראה אני רואה את המציאות, כשאני מסתכל אל תוך נפשי אני מוצא שלוות נפש" – בשילוב עם הקול הכל כך מוכר של סולן הוט צ'יפ מקבלות המילים המעניינות והחכמות הללו גוון וצבע שמשדרג את השיר הזה. "לא הכל אבוד, לא הכל אבוד, לא הכל אבוד". חץ בתוך הלב.
55. Lolo – Weapon For Saturday
חוזרים אל הפופ המתקתק שמעולם לא באמת עזב אותנו. לולו, אותה נשק של שבת (הא! מצחיק! כי היום שבת!), מהממת אותי כאן ביפי שירתה. אני מת על המקצב שנכנס באמצע אחרי פתיחת כלי המיתר ועל ההפקה המוזיקלית המלוטשת של השיר כולו.
54. Air Traffic Controller – Ready or Not
דייב מונרו הוא זמר יוצר ששירת בצי האמריקאי כ… Air Traffic Controller (פקח תעופה) והוציא אי.פי עם ארבעה שירים. כשחזר הביתה, גילה שיש לו כמות לא רעה של מעריצים, מה שהניע את הקמתו של ההרכב בעל אותו השם. השיר הזה לקוח מתוך אלבום הבכורה של הלהקה, Nordo, והוא מתחיל בצורה נאה. ככל שהוא מתקדם הוא הולך ונהיה יפה יותר ויותר. אחרי שני בתים ופזמון (פחות או יותר) מגיעים כמה רגעים של שקט יחסי, ואז מגיעים הכינורות הסוחפים האלה (שמלווים אותו לכל אורכו, אבל הופכים דומיננטים בחלק האחרון הזה) ומרימים את השיר גבוה גבוה. איזה יופי (וגם כיף לפתוח איתו את השבוע).
53. Tank – Emergency (Jerome LOL Edit)
אם "האזנתם" למצעד השנה שעברה שלי, בטח שמתם לב לחולשה שלי לפסנתרים. כמו בשנה שעברה, גם הפעם יש כמה שירים שעיקר האהבה שלי אליהם נובע מהשימוש שהם עושים בכלי הנגינה הזה.
ג'רי פוטר מקליפורניה היה אחד מחברי הצמד LOL Boys לפני שהוא ושותפו (מרקוס גרסייה) החליטו להיפרד ולפצוח בקריירות סולו. פוטר נטל לעצמו את שם הבמה ג'רום לול והחל להוציא קטעים בלעדיים שלו. "טנק" הוא זמר אמריקאי (שמו האמיתי הוא דוראל באבס) שמוציא מוזיקה שאני מאוד לא מתחבר אליה או מאזין לה. הוא הוציא איזה שבעה אלבומים או משהו כזה, כששלושת האחרונים שלו בטווח של השנה וחצי האחרונים. ג'רום לול לקח שיר (מזעזע, יש לומר) שלו מ-2010 והפך אותו השנה ליצירה שאני מאוד מאוד אוהב.
הנה השיר המקורי מ-2010 (ההאזנה לו על אחריותכם בלבד!).
52. Houses – The Beauty Surrounds
זוכרים את הסיפור של "שקרים לבנים" מהמקום ה-88? אז כאן קרה דבר דומה למדי, אבל בצורה מרשימה אפילו יותר.
כבר בפברואר השנה התלהבתי מהשיר הזה. צמד האינדי "בתים" הם דקסטר טורוריאלו ומייגן מסינה משיקגו שעובדים בלוס אנג'לס. קצת קשה לי להסביר מה משך אותי ב"לספוג את זה", אבל יש בשיר הזה משהו שמאוד מרגיע אותי. אולי זה הקצב המדיטטיבי, אולי אווירת הצ'יל-אאוט שהשיר משרה עליי. בשורה התחתונה, אני מאוד אוהב את הסאונד הזה, את ההפקה הזאת.
שבוע לפני פתיחת המצעד שמעתי בפעם הראשונה את "היופי מקיף" (למרות שהאלבום המלא יצא כבר באפריל) והתאהבתי בו אפילו יותר מ-Soak It Up שעד אותו רגע דורג בסביבות המקום ה-80. Soak It Up הוחלף מיד ב-The Beauty Surrounds וזינק כשלושים מקומות למעלה. בינתיים יצא לי לשמוע את האלבום המלא ורובו המכריע יפהפה בעיניי.
הנה Beginnings, שפותח את האלבום. והנה The Tired Moon.
51. Sigur Ros – Isjaki
סיגר רוס, הלהקה הותיקה והמוערכת מאיסלנד, הוציאה השנה אלבום שביעי (וגם התארחו על הדרך ב"משפחת סימפסון"). אף פעם אין לי מושג על מה הוא שר, אבל אל זעקות השבר שלו אפשר להתחבר גם בלי להבין את המשמעות הטמונה בהן. המוזיקה שלהם תמיד היתה מהממת ביופיה וגם השיר הזה הוא סוג של יצירת אמנות.
הנה עוד קטע יפה מתוך האלבום הזה.
מאה השירים שעידו הכי אהב ב-2013, 60-51:
60. Poliça – Chain My Name
אני שומע ואוהב את השיר הזה כבר כמה חודשים טובים ועדיין אין לי מושג מה זאת אומרת "כבול את שמי בתוכך" במיוחד בהקשר של יתר המילים מסביב. קצת קשה להבין אותן עם המלמולים והשכבות בקולה של הסולנית צ'ייני ליניאה, אבל אני מניח שזה חלק מהקסם של שיר הפופ האפלולי הזה, מתוך "שולמית", האלבום השני של ההרכב הזה ממיניסוטה בעל שני המתופפים שאהוב על בון איבר (ניסיתי לדחוף את כל פרטי הטריוויה המעניינים במשפט אחד).
59. Wild Belle – Happy Home
שיר כה נפלא של צמד אחים משיקגו בשם ברגמן (יהודים, שמא?) שהוציאו השנה אלבום בכורה. רוב השירים טובלים באלמנטים ג'מייקנים, אבל השיר הזה יוצא מן הכלל, תרתי משמע. הקליפ הזה אינו רשמי אלא עריכה מדויקת ונפלאה של בחור בשם דיוויד דין ברקהרט, שלקח סרט ארט האוס צרפתי נושן ושידך אותו לשיר. הוא עושה את זה כל הזמן, מומלץ מאוד לעקוב אחרי הערוץ שלו ביוטיוב.
58. Chris Malinchak – So Good To Me
מה יש לומר על קטע הבכורה הזה של כריס מאלינצ'ק הניו יורקי? אחד השירים המתוקים של השנה, עם עדינות ופשטות מזהרת במילים ובלחן שהופכות אותו למשב רוח רענן. הקליפ מקסים באותה מידה.
השיר מסמפל מהקלאסיקה היפה הזו של מרווין גיי ותמי טרל. וזה הקליפ החדש-חדש של מאלינצ'ק, ממש מאתמול.
57. BANKS – This Is What It Feels Like
בנקס הערפילית היא זמרת מלוס אנג'לס שנראית כשילוב של נינה דוברב, עמנואל שריקי ורוז ביירן. היא בלטה באוזניי השנה בכמה נקודות זמן, אבל הפעם הראשונה שבה ממש הבחנתי בה הייתה כאשר חידשה מאוד יפה את פיטר גבריאל. מאוחר יותר היא טפטפה עוד כמה שירים מצוינים, וזה לטעמי הבולט מתוכם.
זה החידוש שלה לפיטר גבריאל. וגם זה יפה.
56. Lulu Rouge Feat Fanney Osk – Sign Me Out
לולו רוז' הדנים, צמד אלקטרונאים מהג'מעה של טרנטמולר, חזרו השנה עם אלבום שני שמגיע חמש שנים אחרי אלבום הבכורה. הקטע היפה הזה מתוכו, עם זמרת איסלנדית בשם פאני אוסק שמלווה אותם מאז ההתחלה, ממחיש את הסאונד שלהם – קר ויפה כמו חורף סקנדינבי.
ב-2011 הם הגיעו במצעד שלי אל המקום ה-15 עם קטע יפהפה, רמיקס שעשו לקורה האיסלנדית אף היא.
ובראש שלי השיר החדש הזה שלהם תמיד נדבק מלודית לשיר שבמקום ה-82 במצעד, "5AM" של קייטי בי.
55. Generationals – Spinoza
אחד ההרכבים החדשים (עבורי) שהכי אהבתי השנה, לבטח החמוד שבהם. צמד בחורי אינדי מניו אורלינס – מי ידע? "טרמיי" לא סיפרה לי על כאלה. הם הוציאו שני אלבומים בלייבל מקומי והשנה חתמו בפוליוויניל, שם הוציאו אלבום שלישי. כולו מלבב ומזכיר לי את החן הבלתי נדלה של We Are Scientists, אבל אולי זו אסוציאציה פרטית שלי. מכל מקום, השיר הזה מייצג נאמנה את האלבום, ובקליפ ניתן לזהות את נופי ניו אורלינס.
הנה דוגמה נוספת מתוכו, עם קליפ ריקוד נהדר בשוט אחד.
54. Matt Pond – Love To Get Used
מאט פונד, שעד לאחרונה קרא לעצמו מאט פונד PA, פעיל כבר לא מעט שנים אבל מעולם לא באמת משך את תשומת לבי. חיבבתי את החידוש שלו ל"שמפיין סופרנובה" ופה ושם עוד כמה שירים לאורך הדרך, אבל רוב הזמן המוזיקה שלו עברה לי ליד האוזן. ואז בתחילת השנה הגיע השיר הזה מתוך אלבומו התשיעי (או הראשון בלי ה-PA). קטע פופ שמשי, סוחף ומקסים ש… ובכן, סחף והקסים אותי, ועדיין עושה זאת.
53. Janelle Monae – Q.U.E.E.N. (feat. Erykah Badu)
ג'אנל אהובתי, שאלבומה הקודם היה האהוב עלי בשנת 2010, ומתוכו שיר שאייש את פסגת מצעד השירים שלי באותה שנה, הגיעה השנה עם אלבום המשך ששב ומתאר את קורות העולם העתידני האלגורי שבו אנדרואידים וריקודים מוצאים אל מחוץ לחוק. למרבה הצער, האלבום מאוד לא אחיד. כמו קודמו גם הוא מורכב משני חלקים, סוויטות 4 ו-5 מתוך שבע (אני די בטוח שבמקור, כשהסאגה הזו התחילה ב-2007, היו מתוכננות רק ארבע), ובעוד הרביעית חמודה וכיפית, החמישית מאכזבת ועתירת בלדות צווחניות בלתי נסבלות. כך או כך, שתיהן פחות טובות מכל חלק באלבום הקודם. הקונספט הזה כבר מיצה את עצמו לטעמי, והמחשבה על אלבום נוסף בסגנון לא מאוד מעודדת.
השיר הזה היה הסינגל הראשון מתוך האלבום, וככזה נשא בקרבו את כל הציפיות שתליתי בו ובג'אנל. כל כולו שווה ולו רק בשביל חלקו האחרון הנפלא, שבקליפ מתחיל ב-5:13. יחד עם זאת, חרף אהבתי אל השיר, בסופו של דבר אני לא בטוח שאילולא זו הייתה ג'אנל הוא היה מגיע למיקום הזה.
וגם השיר הזה, שפותח את האלבום ומארח את פרינס, מעולה לגמרי.
52. Kids These Days – Doo-Wah
נדרשת לא מעט חוצפה כדי להשתמש בריף של הפיקסיז בשביל שיר כה מתקתק, אבל החבורה השיקגואית Kids These Days עושה זאת בלי להניד עפעף בשיר הזה מתוך אלבום הבכורה שלה. התוצאה הגרובית-לבנה הכה-חמודה מצדיקה את זה and then some, ובסופו של דבר קשה לי להימנע מההכרה שבמצעד השנתי שלי הפיקסיז מדורגים בדיוק עשרה מקומות אחורה, למרות שתכל'ס שום דבר בהשוואה הזו אינו נכון. יש שיקראו לזה קארמה: בחודש מאי השנה "הילדים של ימינו" התפרקו.
51. Alex Metric & Jacques Lu Cont feat. Malin – Safe With You
במהלך העבודה על המצעד הזה גיליתי פתאום מוטיב שחוזר שוב ושוב לאורכו: נחמה שבקרבה, אם של בני זוג או של חברים. אולפור ארנלדס במקום ה-93 שר "בידיים האלה אסתתר, בידיים האלה אסתתר", קרן אן במקום ה-91 הקדישה שיר שכל כולו "אל ייאוש", כריס מאלינצ'ק במקום ה-58 ציטט את מרווין גיי ו"אַת הנחמה שלי", ואפשר להכניס גם את Sea Wolf מהמקום ה-79, ששרו "אני יודע שזה יכול להפוך לקל בהרבה אם נרצה".
בשלב הזה במצעד מצטרפים אליהם גם היוצרים האלקטרונאים הבריטיים אלכס מטריק וז'אק לה קונט, יחד עם הזמרת השבדית מאלין מהצמד Niki and The Dove, ששרה בקטע הדאנס הנפלא הזה, "אני אגן עליך ואתה תגן עלי". אהבתי מאוד את ניקי והיונה ב-2012, שיר שלהם הגיע למקום השמיני שלי, ולמרות שסגנונית השיר החדש מתבדל מהסאונד שלהם, המלודיה והקול של מאלין משאירים אותו באותה שכונה. מקום טוב לסגור איתו את חלקו הראשון של המצעד.
הנה "מחר", המקום השמיני שלי ב-2012.
כתיבת תגובה