העבד המועדף עלייך: דפש מוד, חלק ב'

תזכורת: בפעם הקודמת נמצא החלק הראשון של האוסף, הגרלה של האלבום החדש וכתבה היסטורית.

לפני שנמשיך לאוסף השני, חדשות! הפורטלים מדווחים שההופעה תוקלט לאלבום שיהיה אפשר לקנות זמן קצר לאחר מכן; אנטון קורביין מגיע כדי לתעד את ההופעה בוידאו (לא ברור עדיין לאיזו מטרה); והדפשים הפתיעו ובגדו בנו עם מדינה אחרת. כלומר, הם הבטיחו לנו שאנחנו ההופעה הראשונה בסיבוב, אבל אתמול הם "עשו חזרה גנרלית" מול 35 אלף איש בלוקסמבורג, ובכך נתנו הצצה לרשימת שירים אפשרית להופעה. זהירות: ספויילרים בפנים (תודה לעטר). ולמה לא כותבים עליהם בשום בלוג (חוץ מסינמסקופ?). עדכון: הנה, אייל עושה כבוד.
החלק השני של האוסף האישי שלי מוקדש לרמת ההיכרות הבאה: עולם הרימיקסים והביסיידים. אלה הם הטראקים שאפשר למצוא רק בסינגלים, והם מהווים עולם ומלואו. אלה הם 11 הקטעים שריכזתי, וכמה מלים על למה בחרתי כל אחד מהם:
61 דקות, 86 מ"ב – להורדת כל השירים
< להורדה במיקס >

Surrender
מתוך הסינגל של Only When I Lose Myself שיצא ב-'98. אני זוכר שהתאהבתי בו מיד. מבחינה מסוימת הוא ממשיך את הקו הרגוע וסופר-מלודי שהתחיל עם שלושת השירים שמסיימים את Ultra – חריגים באיטיותם ובאורכם ומציגים סאונד פחות מחוספס ויותר אורגני וחי. הקול של דייב גאהן מעולם לא היה כל כך עדין. שיר פשוט מקסים.
Stjarna
מתוך הסינגל של Little 15. אחד הדברים שאני הכי אוהב בדפש מוד הוא הדרך שבה הם ייחדו את עצמם מלהקות פופ אחרות. כמה להקות אתם מכירים שעושות גם קטעים אינסטרומנטליים? הנעימה האווירתית-פסקולית הזו מדגימה היטב את כשרונה של הלהקה לגוון ולהפתיע (וזה לא בסדר שלא משתמשים במוסיקה שלהם בקולנוע!). מעבר ליופיו של הקטע עצמו, הוא מהווה חוליה מקשרת בין שיר הנושא של הסינגל לבונוס הנוסף מתוכו (שיגיע ממש עוד מעט).
Painkiller
עוד שיר נהדר ללא מלים, הפעם מהסינגל של Barrel of a Gun. אולי קצת קשה לזהות כאן את דפש מוד, אבל כל כך יפה לגלות את הצד הניסיוני/תעשייתי שלהם.
Shout – Rio Remix
זהו הקטע הכי מוקדם באוסף הזה, מתוך הסינגל השני של הלהקה שיצא ב-'81. שמעתי אותו לראשונה כשנכנסתי לקדחת הסינגלים של דפש, וזה היה מוזר. אבל מגניב. מדובר למעשה ברימיקס של ביסייד, כשעד תזמון 3:30 אנחנו מקבלים את הגרסה המקורית (שנשמעת קצת חצי-אפויה בגלל האפקט הכבד על השירה), ואחר כך נכנס קטע סמי-פסיכדלי שבו מורידים את כל הערוצים של השיר ואז מחזירים אותם אחד אחד. קשה לתאר את זה, אבל זו פשוט יציאה. נכלל גם באוסף הרימיקסים שלהם מ-2004.
Route 66
הקאבר הראשון מתוך שניים שהלהקה עשתה עד היום. במקור מין "שיר דרך" שהוקלט לראשונה על ידי נאט קינג קול ב-1946, דפש מוד מיקמו אותו בסינגל של Behind The Wheel, והוסיפו לו טוויסט בדמות הליין שמלווה את הפזמון בשיר הנושא של הסינגל. משחק יפה שמחבר בין תקופות שונות, וגם בין סטנדרט R'n'B אמריקאי ללהיט ניו-וויב מבריטניה.
Sonata No. 14 in C#m – Moonlight Sonata
אלן ווילדר ישב ליד הפסנתר באולפן וניגן להנאתו את סונטת אור הירח של בטהובן. הוא לא ידע שמרטין מקליט אותו בחשאי, וכך הפך ביצוע ספונטני של יצירה קלאסית לרצועה השלישית בסינגל של Little 15.
In Your Room – The Jeep Rock Mix
אחד מהשירים האהובים ביותר על המעריצים השרופים, כאן ברימיקס של מישהו שקורא לעצמו ג'וני דולר ו… פורטיסהד. לפני שהם היו גדולים. לא נשאר הרבה מהשיר המקורי, אבל אחלה טראק.
Home – The Noodles And The Damage Done
וזה אחד מהרימיקסים הנהדרים האלה שמדגימים בצורה כל כך טובה איך לוקחים שיר מוכן והופכים אותו למשהו אחר. השיר הכי פחות אהוב עלי מתוך Ultra זכה כאן לטיפול מיוחד: בס ותופים משוגעים, שריקות מוזרות, השירה של מרטין באפקט מגהפון ואת הכינורות השאירו כמו שהם. וגם כאן, הקשר לדפש מוד שכולם מכירים הוא מקרי בהחלט.
Dirt
הקאבר השני שלהם, מתוך הסינגל של I Feel Loved. במקור של הסטוג'ס (אולי אחת מהלהקות האחרונות שדפש יכסו אותם) מ-1970, הדפשים שמרו על הרוח והעיבוד המקורי ועדכנו בעיקר את הסאונד. התוצאה לא נשמעת כמו דפש מוד או כמו הסטוג'ס, וזה מאוד מצא חן בעיני. מעניין איך היה נשמע אלבום שלם בסגנון הזה.
Little 15 – Demo
Walking in My Shoes – Demo
התוספות ה"חדשות" ביותר לאוסף הזה הוא צמד דמואים לשניים מהקלאסיים בשירי הלהקה, שנשמעים לי קצת כמו איך הלהקה הייתה נשמעת ביקום מקביל. זה מרתק לשמוע את הגרסאות המוקדמות לשירים האלה, מושרים מפי מרטין ומעוטרים בעיבוד מינימליסטי אמנם, אך כבר אפשר לזהות בהם את האלמנטים שיהפכו אחר כך לדומיננטיים בגרסאות הסופיות. בעיקר יפהפה. (מתוך הדיסק השלישי במהדורה המיוחדת של Sounds of the Universe)
**
ועד הפעם הבאה, אל תגידי שאת מאושרת בלעדיי, כי זה לא טוב.