= מיקסטייפ חדש כל שבוע, מוסיקה משובחת, עורכים מתחלפים. ואיפה האוסף שלכם?
= אפשר להאזין לכל אחד מהמיקסטייפים כקובץ אחד ארוך בעמוד החדש באייקסט.
אני שמח לקדם בברכה שוב את חברי הטוב והיקר ארז קריאל, בחור עם טעם מוסיקלי מיוחד ומגוון. הוא גם השקיע וכתב כמה מילים על כל אחד מהשירים שבחר. just press play.
תמונה: עמי נבו
להאזנה:
1. David Byrne & St. Vincent – Dinner For Two
שיתוף הפעולה בין הקדושה וינסנט ודוד בירן הוא ללא ספק אלבום השנה שלי, וככזה היה קשה מאד לבחור ממנו שיר אחד. יש משהו בלחן כאן שמזכיר לי את שנות השמונים, אבל את הסינתיסייזרים מחליפים 16(!) כלי נשיפה. יחדיו הם גם אחראים לשתי ההופעות הכי טובות שראיתי השנה.
2. Los Cuates De Sinaloa – Negro Y Azul – The Ballad Of Heisenberg
חלקכם בוודאי מזהים את השיר ומחייכים. השאר בטח סתם מחייכים כי זה שיר כזה. ב-Breaking Bad התאהבתי לאחרונה. הסדרה, שרובה ככולה נטועה במציאות עגומה עם תפניות עלילתיות לא צפויות בעליל, מצליחה לשמור לכל אורכה על דרגה גבוהה של אמינות. מכאן שחבורת המקסיקנים ששרה את השיר הזה היא ככל הנראה הדבר הכי מפתיע בסדרה.
3. Christian Lunch – Neighbourhood Watch
את מסת הציניות החיננית הזו הכירה לי אחותי במיקש'טייפ שעשתה לי כשהייתי בצבא. הדיון הציבורי בנושא gun control שהתעורר כאן מחדש בעקבות הטבח בקונטיקט עושה אותו רלוונטי מתמיד. יצא ב-1990 בהפקת ג'לו ביאפרה.
4. Mike Patton – Urlo Negro
לפני מספר שנים יצא מייק פאטון עם הפרוייקט Mondo Cane – מופע מתוזמר משירי תור הזהב של הפופ האיטלקי (שנות החמישים~). השירים בגרסתם המוקלטת לא עוברים טוב כמו בהופעה (אמפיפארק רעננה – respect!), אבל פצצת האנרגיה הזו היא אחד השירים הטובים גם כאן וגם כאן (ודווקא חריגה על רקע המלודיוּת בה רווּיים השירים האחרים באלבומופע).
5. Butthole Surfers – Who Was In My Room Last Night
השיר הראשון מתוך הדיסק הראשון שאי פעם היה לי, מתנה מאחותי המעולה, נדחף למיקש'טייפ ברגע האחרון אחרי שחזרתי אליו לפתע שלשום. במקור לקח זמן קצר עד שהתאהבתי בשירים, אבל אין ספר שהקליפ הוא הסיבה שבכלל טרחתי להקשיב ללהקה.
6. Gonzales – Othello
גונזלס טוען שהוא גאון ותכלס אין הרבה סיבה להתווכח. אבל גם כשהוא לא שר ראפ עם טקסטים מעולים ותזמורת, או הפקה אלקטרונית שמזיזה את האגן – הוא פסנתרן בחסד ולאחרונה הוציא אלבום שני בסדרה Solo Piano: יצירות פרי עטו. כמה פשוט, ככה יפה. גם כשלא פשוט בעצם. מופע הפסנתר שלו בזאפה מלפני כמה שנים היה מרתק. בזמנכם הפנוי – מופע פסנתר + נגנים אורחים מלפני כמה חודשים בפאריז. הכאריזמה נוטפת ממנו כמו הזיעה.
7. John Williams – The Adventures of Tintin
ג'ון וויליאמס אחראי לכל כך הרבה נעימות מוכרות ומעולות מסרטים קלאסיים (אי.טי., אידיאנה ג'ונס, מלחמת הכוכבים, סופרמן, רשימת שינדלר ועוד), שקל להתייחס אליו כאל מישהו מהעבר ולהניח שאבד עליו הכלח. טין טין הוא סרט הרפתקאות מבדר, לא יצירת מופת ובטח לא הסרט הטוב ביותר של שפילברג, אבל הפסקול שלו הוא אחד הטובים של וויליאמס לטעמי, ואחראי לחלק ניכר מהרוח והזרימה של הסרט.
8. Squarepusher – Iambic 5 Poetry
הדוחף בכיכר, הלא הוא טום ג'נקינסון, הוא אחד האמנים האהובים עלי עוד מ1997, אבל את הקטע היפהפה הזה שמעתי לראשונה אצל קוואמי ב'הקצה' שלוש שנים אחרי. טום ג'נקינסון הוא בסיסט אדיר שלרוב משתית את המוסיקה שלו על מקצבים פסיכיים שהוא מתכנת. המוסיקה שלו מלודית מאוד, אבל לא תמיד רגועה ונעימה כמו הדוגמא הנ"ל, שלקוחה מהמיני-אלבום Budakhan Mindphone. אגב, קריס קאנינגהם ביים לו קליפ מעולה לשיר אחר.
9. Alex Winston – Velvet Elvis
לאלכס ווינסטון נחשפתי בעקבות המלצה של לורה המתוקה. יש בה (באלכס) משהו מיוחד שקשה לי לשים עליו את האצבע. המוסיקה שלה לא מזכירה את קייט בוש, הקול והתנועות דווקא כן. מסתבר שהשיר הזה מפורסם, אבל כמו הרבה דברים גם זה עבר מעל לראש שלי. אה, ויש גם קליפ!
10. Rebirth Brass Band – Feel Like Funkin' It Up
מעולם לא הייתי חובב ג'אז גדול, אבל לפני שנה וקצת קיבלתי מתנה מחבר לחתונה – העונה הראשונה של Treme, סדרת המופת הלא מוערכת בעליל של דוד שמעון, יוצר The Wire/הסמויה. בדומה ל-The Wire, גם כאן מדובר בסיפורה של עיר מוכת אסון, רק שבניו אורלינס האסון הוא הוריקן קטרינה וההזנחה שהעיר ספגה וסופגת מכל הכוונים, והדמויות שמנסות לשקם את חייהן הן בחלקן הגדול מוסיקאים מקומיים, בדיוניים ואמיתיים כאחד. מעבר להפיכתה של Treme לסדרה האהובה עלי, מצאתי את עצמי מתאהב גם במוסיקה המקומית אט אט, שלרוב מנוגנת בלייב בסצינות בסדרה וכוללת בין השאר הרבה ג'אז קלאסי וFאנק שמקורו בעיר. תודה מק!
השיר הזה מופיע בסצינה הראשונה בסדרה וזורק אותך מיד לתוך הגרוב של העיר. מוגשת כאן הגרסה המקורית של Rebirth. למי שמעוניין – ככה מתחילה הסדרה.
11. KerenDun feat. Rejoicer – Song For Quito
קרן דוניץ הוציאה השנה את האלבום Subconscious Leaks שעשה לי במח זרמים שדומים לאלו שעושה לי אהוב נפשי Mr. Scruff. הקטע הזה כולו כיף באוזן ובו היא משתפת פעולה עם חברהּ המוכשר להרכב-Buttering Trio. ראו מה זה – האלבום כולו ניתן להורדה בחינם!
12. Secret Chiefs 3 – Akramachamarei
את טריי ספרואנס וחבריו, ביחד ובהרכבים שונים, זכיתי לראות באוקטובר האחרון בשבע הופעות על פני ארבעה ימים. באחת מהן הם ניגנו במלואו את Xaphan, אלבום שכולו יצירות מתוך Book of Angels של ג'ון זורן. מבלי להכנס לזה יותר מדי, אסכם שזה אחד האלבומים היותר יפים ונגישים של הלהקה לה שמור מקום חם ומיוחד בלבי, על המדפים וגם על הקיר. ההפקה של טריי ספרואנס מושלמת כתמיד, אין אלבום בעולם עם סאונד גיטרות שכזה, וזה הקטע האהוב עלי מתוכו.
13. Will Ferrell, Efren Ramirez and Adrian Martinez feat. Mitch Manker – Yo No Se
הסרט Casa De Mi Padre, שלא יצא בישראל, חשף לראשונה את וויל פארל לקהל הרחב. ככה לפחות נטען בטריילר. לטעמי מדובר בלא פחות מיצירת מופת של נונסנס וטוב טעם. במובנים מסויימים הוא דומה לפרוייקט Grindhouse של טרנטינו ורודריגז, אבל מאוד מוקצן וקומי בכל רמ"ח אבריו. העלילה, שנמצאת על הקו הדק (מסתבר) שבין דרמת פשע לאופרת סבון, מתרחשת במקסיקו של שנות השישים-שבעים וכוללת הרבה מוסיקה תקופתית, וקצת מוסיקה "מקומית", כמו השיר אותו מבצעים פארל וחבריו.
14. Bright Moments – Milwaukee Protocol
השיר הזה תמיד מעודד וגם קצת מתקשר לי להוריקן סנדי.
15. St. Vincent – The Party
אני (Annie) קלארק מופיעה כאן בפעם השניה ובצדק. דן הכניס אותה לחיי אי אז, ויתכן מאוד שיותר מחצי מהמוסיקה לה האזנתי השנה הייתה שלה. מזמן לא נתפסתי ככה ליוצר והיה מאוד קשה לבחור שיר אחד, אבל השיר הנפלא הזה הרגיש נכון לסיים את הרצף.
בלטה בהעדרה – Nellie McKay. אל דאגה נלי, את עדיין בלבי וכנראה גם במיקש'טייפ הבא.
כתיבת תגובה