לפני כחודש הוזמנתי על ידי רוני כהן היקר להשתתף בכנס של בית לייוויק (המרכז הישראלי לתרבות יידיש ובית אגודת הסופרי והעיתונאים כותבי יידיש בישראל) על הקשר שבין הומור ליידיש ויהדות. ביידיש אני מבין מעט מאוד (בניגוד לאמא שלי), אבל הומור ותרבות מעניינים אותי, אז הסכמתי, וזה זרק אותי להרפתקה לימודית קצרה, שאת תוצאותיה אחלוק אתכםן בקרוב בפוסט נפרד. הכנס הורכב מהרצאות קצרות (כרבע שעה עד 20 דקות) בנושאים מגוונים ומעניינים, וחתמה אותו הרצאה של רוני, שהיה מנהל התוכן של הכנס כולו. אהבתי מאוד את ההרצאה שלו וביקשתי ממנו להפוך אותה לפוסט כאן בבלוג, והנה היא לפניכם. קח את זה, רוני: במהלך 1950 נפל דבר בעולם היידיש. שני סרטים, גאָט מענטש און טײַוול והאָניק מאָנאַט אים קעטסקילס יצאו בארצות הברית זה אחר[…]

הזמן: שנות האלפיים. בזמן שסרקתי את האינטרנטים אחרי מוזיקה טובה, ביקרתי פה ושם בפורומים על מוזיקה. הקהילה שהייתה הכי מגובשת ומרשימה הייתה זו של פורום מוזיקה ישראלית בוואינט, שבה התקבצו א.נשים, שאהבתם למוזיקה בכלל ולמוזיקה שעושים פה בפרט, פרצה מכל מילה שהופיעה בפוסטים שלהם. הם כתבו הגיגים מסוגים שונים, כשהבולטים בהם היו ביקורות ההופעות. הפורום היווה בית של ממש לסצינה הקטנה שלנו, וההתרחשויות זכו שם לתיעוד בזמן אמת (כרגע הפורום לא פעיל ולמרבה הצער גם הארכיון שלו לא זמין). ב-2006, לציון 5 שנים לפתיחת הפורום, הפיקו וערכו יעל ואבי, מנהלי הפורום דאז, אוסף שירים להורדה חופשית עם שירים נדירים בהשתתפות כמה מהאמנים המדוברים יותר בפורום. האתר שבו הופיע האוסף לא קיים כבר מזמן, אך למרבה המזל הוא שמור במכונת הזמן[…]

ז׳אן קונפליקט היתה הלהקה הכי חשובה בכל מה שכונה ״דאון טאון תל אביב״ בתחילת האייטיז. היא היתה הבסיס למשיכת הסצינה ההיא מהשוליים למרכז.

הרבה זמן כבר לא עלה פה מיקסטייפ אורח, אז הנה. ערכו אותו שלי ורותם, הצמד המקומי שקורא לעצמו גם SANDR. הן תוצאנה את אלבומן החדש במרץ, והשיר הראשון והיפה מתוכו נקרא Somethings. הסינגל שלו יושק ממש הערב (10.1.17) ב-21:00 בכולי עלמא. מי שרוצה להכיר קצת את הנפשות הפועלות יכול לעשות זאת בעזרת התכנית הנהדרת ספוטילישס עם תומר קריב, שאירח את שלי ורותם לשיחה קצרה על יצירה והשפעות. חלק מההשפעות מופיעות גם במיקסטייפ הזה.

המילים הנרגשות הן מאת ניצן פינקו, שבין שלל הפוסטים האורחים שלה פה, כתבה פרידה בשני חלקים (הראשון, השני) מ-R.E.M. https://www.youtube.com/watch?v=hF2ed7ouU3o Michael Stipe sings The Man Who Sold The World i want to be the microphone that you hold firm yet tender hands a wounded face and shaking eyes eyelashes brushing over the past so much beauty your hands lift up the air, throwing the music over your shoulder like a shawl this choice of song is no coincidence: i wonder if you were thinking of your friend Kurt you show us the place from which you sing everytime you move your face aside, away wish to make life more bearable.