פעם ראשונה שאני עושה רשימה כזאת. אלה לא 10 השירים שהכי אהבתי השנה. אלה כן 10 שירים שמאוד אהבתי, ולא זכו למספיק תשומת לב לדעתי בכל מיני מקומות. מקווה שכל אחד מכם ימצא לפחות משהו אחד שהוא אוהב פה.

<<< להורדה >>>

Aswefall
Take me with you

להקה צרפתית שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה. הז'אנר – ניו-וויב והצד האפל של שנות השמונים. השיר הזה הוא אחד מהיציאות הבודדות האלה שנשמעות כמו להיט אבוד מהאייטיז (אולי עוד נגלה שזה באמת אחד כזה?). אני חושב שהדבר הכי דומיננטי כאן זה הבס, אבל זה בעיקר החיבור של הכל, יחד עם קולו המלטף של הסולן (קשה לזהות שהוא צרפתי) והלחן היפה שיוצרים אווירה כ"כ בריטית, חורפית ומוכרת.

www.killthedj.com/aswefall.htm

Bebel Gilberto
Winter – nuspirit helsinki remix

אחת הדוגמאות המדהימות לכך שיש רימיקסים שיכולים להפוך שיר בינוני למיני-יצירת מופת. למי שלא יודע, גילברטו הוא שם מפורסם בכל העולם גם בלי בֶּבֶּל (משפחה של מוסיקאים), ומאחוריה יש כבר 4 אלבומים וגם אלבום רימיקסים אחד. השנה יצא אלבום רימיקסים שני, ובו נמצאת הגירסה הארוכה והנפלאה הזו לשיר חביב אך לא יותר מהאלבום האחרון שלה. את הגירסה עשתה להקה פינית בשם Nuspirit Helsinki שחברים בה בין 10 ל-15 חברים (דיווחים סותרים). כמו בהרבה מקרים אצלי, אני מתרגש בעיקר מהחצי השני של הרימיקס, האינסטרומנטלי. אחד הקטעים היפים של השנה.

www.crammed.be/bebel

Buck 65
Devils eyes

את באק 65 מכירים כבר שנים בסצינת ההיפ-הופ האלטרנטיבי, אבל לקהל הרחב הוא טרם פרץ ואולי זה גם לא יקרה. למיטב ידיעתי האלבומים שלו מעולם לא הופצו בארץ. באק 65 הוא הקנדי ריצ'רד טרפרי. אני חושב שהוא איש ההיפ-הופ שהכי לא נשמע כמו היפ-הופ במובנו הרגיל שאני מכיר. ההשפעות שלו רבות ומגוונות, ובעיקר מזכירים בהקשר שלו את טום וויטס, אבל זו בעיקר מוסיקה "אמיתית" שמנוגנת ע"י מוסיקאים ולא רק לופים כל הזמן, וזה הדבר העיקרי שמבדיל אותו מהיפ-הופ מסחרי מעפן. השיר הזה, שלקוח מהאלבום האחרון שלו הוא בכלל שיר רגיל שבו הוא שיר מלים ומנגינה כך שלא מרגישים את ההיפ-הופ. חוץ מזה, זה אחלה שיר.

www.buck65.com

Cagedbaby
Hello there

מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב אלקטרו, למרות שלדעתי רוב מה שנעשה בז'אנר הזה לא מקורי ולא מעניין. זאת הסיבה שכשאני שומע שיר כזה, ליבי נעצר לשניה. המון אווירה, מלודיה יפהפייה וכל הסאונדים החלליים האלה לגמרי עושים לי את זה. הלוואי שכל האלקטרו היה נשמע ככה. או שלא? (צריך שיהיו גם יוצאי-דופן…) זהו השיר שפותח את האלבום הראשון של טום גנדיי הבריטי וחבריו, ושאר האלבום קצבי ופאנקי יותר ברובו. קטע אהוב במיוחד: זה שמתחיל בתזמון 4:14. עוד אחד מהקטעים היפים של השנה.

www.cagedbaby.com

Jaga Jazzist
All i know is tonight

עוד אחד מהארוכים, והפעם אינסטרומנטלי לגמרי. קראתי באיזה ביקורת שכינו אותו סינגר-סונגרייטר וזה נראה לי מוזר, לא ידעתי שאפשר להיות סינגר-סונגרייטר בלי מלים. בכל מקרה, נציגות נורווגית ראשונה ברשימה הזאת, ולהקה נוספת שחברים בה בערך 10 אנשים. הם מוגדרים כג'אז אקספרימנטלי אבל באלבום האחרון הם בקושי נשמעים ככה. בנינג'ה-טיון מאוד אוהבים אותם ומארס וולטה הזמינו אותם לסיבוב הופעות משותף, ובקיצור זאת להקה שמחבקים בהרבה מקומות, למרות שהם לא עושים פופ או רוק סטנדרטי. וזה די מגניב, אני חושב. קשה לי מאוד להגדיר את ה-8 דקות האלה, אבל זה משהו בין פוסט-רוק לפרוגרסיב, ויש בזה הרבה רגש, וזה רועש, וזה שקט, וזה יפה.

www.jagajazzist.com

Maria Taylor
One for the shareholder

ככה אני קורא את השם של השיר הזה: מריה אומרת לחברות התקליטים שמפיצות אותה, "נכון, אז עשיתי אלבום לא מסחרי ואני לא הולכת למכיר מיליונים. סביר להניח שיהיה לכם קשה מאוד להחזיר את ההשקעה. אז הנה, תראו, יש פה שיר קליט אחד שעם קצת מזל ופרומושן יכול להפוך למיני-להיט בתחנת רדיו כזאת או אחרת, וזה מה שיגרום לאנשים לקנות את האלבום". כן, לפעמים אומרים לי שיש לי דמיון מפותח. מריה היתה חצי הצמד אזורה-ריי (שמעולם לא ממש הקשבתי להם). מעבר להיותו שיר מגניב וכיפי, זו בהחלט יציאה לא אופיינית מאלבום הבכורה שלה כאמנית סולו.

www.saddle-creek.com/bands/mariataylor

יהודה לדג'לי
Humming bird

לקוח מתוך אלבומו השני, אבל אפשר למצוא אותו גם באוסף שלם של שירים בחינם, ראשון בסדרה שנקראת "פולארויד" מיסודו של המגזין שמתפרסם אחת לחודשיים בערך בשרת העיוור. מהמעט ששמעתי גם כאן מדובר ביציאה חד-פעמית מתוך האלבום, והחיבור בין כל המרכיבים, העיבוד, הלחן השירה – פשוט עובד בצורה נפלאה. ממש הייתי רוצה שהשיר הזה יצא בתור סינגל בבריטניה/ארה"ב, שאיזה לייבל יגלה אותו ויהפוך אותו ללהיט. מבחינתי זה יכול לרוץ חופשי ברדיו (ובעצמי שידרתי אותו כמה פעמים).

ledgley.com

Do Me Bad Things
Suburban flame

לפי השירים עד עכשיו אולי תחשבו שאין לי חיבה לרוק, אז הנה להקה שגיטרות טראשיות דוגמת הדארקנס לא זרות לה. להקה נוספת שמפוצצת בחברים: 9 אנשים, שחמישה מתוכם רק שרים. עירוב הסגנונות כאן פשוט יוצא מן הכלל, כשבאופן קבוע יש את אותן גיטרות שבשירים אחרים היו מה-זה מעצבנות אותי, אבל זה בא עם כ"כ הרבה ערך מוסף שההבדל משמעותי ביותר. יש פה דיסקו, סול, רוקנרול ועוד כל מיני דברים וזה לגמרי לא דומה לשומדבר אחר. למרות שיצא בחברה גדולה, הדיסק שלהם לא הגיע לארץ עד עכשיו (ניסיתי לגרום להד-ארצי לייבא אותו ואמשיך לנסות). החצי ראשון של האלבום נורא שמח וקצבי ועושה הכי טוב על הנשמה, החצי השני קצת פחות, אבל בגדול מדובר בדבר הכי מקרי ששמעתי השנה, והשיר הזה הוא אחד המרגשים ביותר באלבום. איזו מקהלה, איזו דרמה.

www.domewebthings.com

Datarock
Computer camp love

כתבתי על הלהקה הזאת ממש לא מזמן קצת אחרי שגיליתי אותם. זאת הנציגות הנורווגית השנייה, מה שמוביל אותנו למסקנה – אין כמו נורווגיה! סתם, יש את בלגיה שגם משמשת כאחלה ארץ ייצוא ללהקות מצויינות. אבל סטיתי מהנושא. אני רוצה להסביר מה יש בשיר הזה שגורם לי להיות כ"כ מרוצה, ואני לא ממש מצליח. האם זה המינימליזם דווקא, למרות שאני אוהב הפקות גדולות? האם זו הדרך שבה הם מצטטים את Summer Nights מגריז? האם זה הפורמט שבו הבחור מספר לחבריו והם עונים לו? ואולי הנוסטלגיה לאייטיז במלים? אולי כי זה פשוט חמוד נורא. לא יודע. סתם, בא לי להחליט שזה שיר השנה שלי. אם אהבתם את זה, אני מפציר בכם להוריד את הוידאו הנהדר שמראה אותם מבצעים את זה עם כמה ילדים שמנגנים על כלי נשיפה. מאאאגניב.

www.datarock.no

Fischerspooner
All we are

הנה מה טוב ומה נעים בזה שאתה בא למשהו, כל דבר, בלי ציפיות. האלבום הראשון של פישרספונר הוציא את המבקרים מכליהם, ואחד מהם אף החליט שהם הדבר הכי טוב שקרה מאז המצאת האלקטרוניקה (לא הסגנון המוסיקלי). אני, לעומתם, אהבתי רק את הלהיט ההמנוני Emerge אבל שאר האלבום לא ממש עשה לי את זה (אבל כבר המון זמן לא הקשבתי ואולי כדאי לחזור אליו). מה שחשוב זה שלא ממש ציפיתי לאלבום השני שלהם, ולכן הופתעתי מאוד ממנו. כי אחרי ההתלהבות הגדולה מהאלבום הראשון והכתרתם כנביאי האלקטרו-קלאש, פישר וספונר מניו-יורק החליטו שהם לא ממציאים את עצמם מחדש ופשוט עושים אלבום פופ איכותי. ואולי הם לא באמת החליטו את זה. בכל מקרה, זה מה שיצא להם. אני נוהג לומר בד"כ שמה שהכי חשוב לי במוסיקה זה הלחן. זה מה שקונה אותי, המלודיה. שיר חזק, יפה, מרגש. למלים אני לא מקשיב. והאלבום הזה מורכב כולו משירים מנצחים, יפהפיים. אז הם שיחקו אותה, ולכם אני מגיש את השיר האחרון באלבום (אחריו יש עוד קטע אינסטרומנטלי) ומאחל לכם – שנה אזרחית מצויינת.

www.fischerspooner.com

3 thoughts on “תכלה שנה, 10 שירים מ-2005

  1. חולוני הגיב:

    תודה על השירים, את רובם לא הכרתי ואהבתי.
    וכבוד על זה שהכנסת את פישרספונר ודטארוק.

  2. עידן הגיב:

    למה זה צריך לעניין אתנו ?

  3. amity הגיב:

    השיר של יהודה לדג’לי, לדעתי, הוא לא יציאה חד פעמית מהאלבום- שני האלבומים שלו מצויינים, ובאלבום הזה כל שיר בונבוניירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *