אחד החידושים שהביא איתו כאן, הוא דף שלם של פודקסטים. הדף הזה כולל כרגע יותר מ-30 פודקסטים בנושאים מגוונים: ספרות, היסטוריה, כלכלה להדיוטים (חיות כיס, מומלץ בחום), מדע ועוד. אבל הפודקסט שהכי תפס אותי מהרגע הראשון הוא שיר אחד שיוצר רום אטיק יחד עם ידידי הבלוג היקרים ניר גורלי ואיל שינדלר. הסדרה הזו, שהיה אפשר לקרוא לה גם "איך שיר נולד", בוחרת בכל פרק שיר אחד ומספרת את הסיפור שמאחוריו, מה היה הרקע שקדם לכתיבתו, דברים מעניינים שקרו בזמן ההקלטה שלו ולפעמים גם מעבר. המוזיקה הישראלית עדיין לא זוכה לתיעוד הולם, וניכר שכל העוסקים במלאכה באים מאהבה אמיתית לנושא הזה, דבר שמשמח אותי מאוד. הסדרה מחכימה וגם מהנה, ובאמת שלא יכולתי לבקש יותר מזה. הייתי סקרן לגבי תהליך היצירה של שיר אחד, אז ביקשתי מרום אטיק שיענה על כמה שאלות, והוא נאות בשמחה.

איך נולד הפודקסט? האם קיבלתם השראה מפודקסטים בעולם?

הרעיון לפרק שירים בודדים הגיע מפודקאסט פופולרי בשם Song Exploder שמארח מוזיקאים כמו מטאליקה, איגי פופ, אלט ג'יי, ביורק ועוד הרבה. בקיצור, מעורר קנאה. זו תוכנית מגניבה מאוד, אבל עבור גירסה מקומית היו לנו דגשים קצת אחרים. קודם כל, שכל הפרקים יעסקו בשירים משמעותיים – או להיטים, או שירים בולטים בגוף היצירה של האומן, או כאלה שפשוט יש להם סיפור ממש טוב וחזק. מבחינתנו סינגל חדש לא זכאי לפרק רק מתוקף היותו חדש. במקרה של שיר אחד, הסיפור שמאחורי היצירות והדרך לתוצאה הסופית הם העיקר. לכן, גם לתוכניות מבוססות סיפורים כמו This American Life יש השפעה משמעותית עלינו.

איך אתם בוחרים שירים לפודקסט?

בגדול אנחנו שואפים למגוון של ז'אנרים ותקופות, אבל יש פה גם מגבלה הפקתית. מכיוון שסקיצות, גירסאות מוקדמות וערוצים מקוריים הם חלק משמעותי מהתוכנית, הרבה יותר קל להפיק תוכניות משירים חדשים, פשוט כי החומרים האלה יותר נגישים. כשמדובר בקלאסיקות, הרבה פעמים סרטי ההקלטה המקוריים נעולים במחסן מאובק שאף אחד לא יודע איפה המפתח שלו. המצב הזה הוליד מין "אג'נדה בדיעבד" – דווקא בגלל שעשו פה לא מעט פרויקטים תיעודיים על קלאסיקות של רוק ישראלי (למשל "סוף עונת התפוזים" ו"האלבומים" של קוטנר), חשוב לנו להראות שגם יצירות פופ כמו "סמי וסומו" או אפילו "מלכת השושנים" ראויות לניתוח והתייחסות רצינית.

האם תעסקו גם בשירים ישנים יותר, ובשירים של אמנים שכבר לא איתנו?

אנחנו מאוד רוצים, אבל אין כרגע משהו קונקרטי על הפרק. הקלאסיקה הכי גדולה שנגענו בה בינתיים היא אבניבי של יזהר כהן, שכתב אהוד מנור ז"ל והלחינה נורית הירש.

איך עושים תחקיר לפודקסט הזה?

כמו שעושים תחקיר לפני כל עבודה עיתונאית – קריאה, פשפוש בארכיונים, שיחה מקדימה עם היוצרים (אבל לא יותר מדי כדי להשאיר את הכיף לאולפן). במקרה של שיר אחד, צריך גם שהיוצרים יעשו בעצמם מיני עבודת תחקיר, ויבדקו אם אצלם יש חומרים שווים.

תכניות לעתיד?

בעונה הקרובה יהיו שמונה פרקים (על שירים של שלומי שבן, רונה קינן, ועוד). אחר כך נעשה הפסקה לעבודה על פרויקטים נוספים ואיסוף חומרים, ואחר כך אני מקווה שנחזור לעונה שלישית שהולכת גם להווה וגם לעבר הרחוק של המוזיקה העברית. הייתי שמח להתנסות גם בפורמטים קצת אחרים – נורא רצינו לתעד את סטטיק ובן אל עובדים על שיר בזמן אמת, אבל הם פחות זרמו 🙂 אולי נעשה דברים דומים בעתיד.

לכל הפרקים של שיר אחד באתר כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *