לא יעזור כלום – הם יודעים איך לחגוג. כבר שנים שאני טוחן לכל מי שנמצא מסביבי שאני מת לנסוע ללונדון, ולאחרונה הבנתי שיש לי חלום חדש – לנסוע לקרדיף. זה לא רחוק מלונדון, ואני אוכל להסתובב שם ימים שלמים גם בלי אטרקציה מיוחדת. למה, אתם שואלים?

פשוט כי הסדרה שהפכה לאובססיה הכי גדולה שלי בשנתיים האחרונות, "דוקטור הו", מצולמת שם. וכך גם סדרת-הבת "טורצ'ווד", שתגיד לסוף העונה הראשונה שלה בשבוע הבא. ואני לא סגור על זה אבל יש סיכוי טוב שסדרת-הבת השניה, "הרפתקאות שרה-ג'יין", מצולמת שם גם היא. זה בטח יהיה נורא כיף להסתובב ברחובות ולזהות את כל המקומות שאני מכיר מהסדרות. בטח יש שם כאלה שעושים סיורים לאורך אתרי צילום לפי פרקים ודברים בסגנון הזה. אבל הכי להיט יהיה להגיע לשם בדיוק בזמן שמצלמים איזה פרק, ולהשתרבב לתוך הפריים, ככה במקרה. אולי גם לפגוש את אחד השחקנים ולבקש ממנו חתימה על הדרך.

אבל עד שזה יקרה, אני יושב בבית ומוריד את כל החומר החדש שקשור לדוקטור שעלה בימים האחרונים. בחג המולד ה-BBC פינק את צופיו בשלושה משדרים מיוחדים: הראשון הוא ספיישל קריסטמס השני של הדוקטור, בשם The Runaway Bride. כאן צריך לציין שהאובסס שפיתחתי ירד בשנה השניה בגלל שהעונה השניה הייתה פחות טובה, גם בגלל שהסיפורים פחות טובים וגם כי אני מעדיף את כריסטופר אקלסטון על דיוויד טננט. לצערי, הספיישל החדש ממשיך את הקו הבינוני של העונה השנייה, ונותר לי רק לקוות שבעונה השלישית יהיו סיפורים יותר טובים. אז ננטוש את השיעמום ונמשיך לדברים המעניינים יותר: השני הוא ספיישל (עם קריינות של אנתוני הד!) של הסדרה התיעודית על הפקת הסדרה החדשה, שסיקר הפעם את מאחורי הקלעים של אירוע גדול שהתקיים ב-19 בנובמבר ב"מרכז המילניום של ווילס" בקרדיף (וזהו השלישי). מדובר בקונצרט שהוקדש למוסיקה שליוותה את שתי העונות הראשונות של הסדרה המחודשת, שהולחנה ע"י מוריי גולד. במרכז הבמה ניצבה התזמורת הלאומית של ווילס שניגנה קטעים מפסקול הסדרה, כשהמסכים מקרינים קולאז'ים של הסצנות הרלוונטיות. מפיקי האירוע יודעים מה זה להשקיע: הם שמו טארדיס על הבמה, הביאו את דיוויד טננט שינחה, ודאגו גם לדאלק, סייברמן ו-OOD שיבדרו את הקהל. עוד לא ראיתי את כל הקונצרט ובינתיים אני בחצי הספיישל שהוקדש לו, אבל מהקטעים שראיתי – זה ממש כיף. זה די מגניב לראות את דיוויד טננט מפעיל את הקהל (בראיון הוא אומר שבשניות הראשונות הוא הרגיש כמו רובי וויליאמס) או את הדאלק מסתובב על הבמה וקורא לילדים לצעוק "אקסטרמינייט!". זה גם מרגש לשמוע את המוסיקה מבוצעת לייב וגם לראות את התזמורת שמבצעת אותה, ושכחתי לציין שיש גם מקהלה שמצטרפת בסגנון כנסייתי, להגברת האפקט. בקיצור, הייתי צריך להיות שם, אבל אני כ"כ לא בעניינים שאפילו לא שמעתי על זה עד השבוע. אז נסתפק בוידאו. הנה 8 הדקות הראשונות של הקונצרט:


Doctor Who – A Celebration
Uploaded by frankzaatar

בתחילת נובמבר, מוריי גולד בטח יצא עם חברים לפאב כדי לחגוג את יציאת הדיסק הראשון* שלו: הפסקול של "דוקטור הו" 2005-6. 31 רצועות בפסקול, שכולל שתי גרסאות של אות הפתיחה וגם שני שירים שנכתבו במיוחד לספיישלים של חג המולד. עותק מקורי יגיע אלי בוודאי מתישהו בזמן הקרוב, ובינתיים קחו לכם שני קטעים מהדיסק ותאזינו להם בזמן שאתם מסתכלים החוצה על השלג (מיועד לאלה שיש שלג באזורם):

  • Murray Gold – The Doctor's Theme
  • Murray Gold – Doctor Who Theme, Album Version

dw-ost.jpg

* תיקון טעות (2/2/2007):
זה הדיסק השני שלו. הראשון יצא ב-1999.

One thought on “אחח, הבריטים האלה

  1. moi הגיב:

    היש מצב שאתה מעלה מחדש את הקאבר של פיונה לI want you של אלביס קוסטלו 🙂 ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *