ללחוץ פליי וזהו:
כשצופים בקליפים משנות השמונים, שמים לב קודם כל לכך שזו הייתה תקופה של אופנה הזויה, חסרת כל פשר והסבר, אבל אי אפשר להתעלם מהמוזיקה המצוינת שהייתה אז. חלק מהמוזיקה הזאת הוקלטה לפינות נסתרות שלא הרבה אנשים שמו לב אליהן, ופיסות המוזיקה האלה נשארו שם, לא הודפסו על גבי תקליטים ולא שוחררו לשירותי הסטרימינג. אבל אנשים אלמונים עושים מלאכה חשובה וכך זכינו היום לארבעה לקטים של ״מוזיקת המתנה״ שהיו משדרים בזהו זה! בתכניות האייטיז שלהם, מיד אחרי שהייתה משודרת אחת מהחידות שהופנו לצופים, שהיו צריכים להתקשר לאולפן כדי לפתור ולזכות בחולצה ותקליט. מדובר בקטעים קצרים, בני דקה עד 3, אינסטרומנטליים, ולכאורה אין פה שומדבר מעניין. אבל תלחצו על פליי ותגלו עולם מלא, עשיר בצלילים וסגנונות שונים, מלאונג׳ ועד פרוג ורוק כבד, והכי חשוב – עם מוזיקאים מהשורה הראשונה. שימו לב לרשימה החלקית: להקת ברוש (כמובן), יצחק קלפטר, שם טוב לוי, מיקי שביב, גן עדן, ירוסלב יעקובוביץ׳, שלמה יידוב, מאיר ישראל – ועוד. יש גם מוזיקאים שלא זיהיתי, אבל המוזיקה תמיד נהדרת. יש ארבעה לקטים (עדכון: יש כבר שמונה) באורך של 10 דקות כל אחד, ותודה לערוץ הגרמופון של שמיר.
והנה בזכות אסף רזון, דברים שסיפר שמוליק בודגוב, שניגן בין השאר גם בלהקת ברוש שהייתה להקת הבית של זהו זה, על אחורי הקלעים של הסיפור הזה:
"קרה שם דבר מיוחד מאוד", הוא אומר. "אני זוכר שביקשו מאיתנו לנגן לאחר שידור החידה לילדים ב'זהו זה', בזמן שאנשים התקשרו לפתור אותה. זו היתה טלוויזיה בשחור לבן ובשידור חי. מי שניהל את החינוכית היו מורות לשעבר, אז הן ביקשו שננגן ואני הצעתי את 'שלומית בונה סוכה' כי זה היה סוכות. שבוע לאחר מכן ביקשו מאיתנו שוב לנגן, אז אמרתי שהגיע הזמן להעז קצת יותר וניגנו ביטלס ובאופן מפתיע לא פוטרנו. כמה שבועות אחרי זה כבר ניגנו את ג'ף בק ואמני ג'ז נוספים ופתאום התחילו להגיע עשרות מכתבים מבני נוער שנדלקו. זה כבר הוביל אותנו ליצור קטעים שלנו ואז התחילה הסופה. במשך עשר שנים כתבנו והלחנו בין 400 ל-500 קטעים. קיבלנו עשרות מכתבים אחרי כל תוכנית ועד היום אנשים באים אלי ואומרים לי שבזכות התוכנית הזאת, הם לקחו גיטרה בפעם הראשונה והתחילו ללמוד. כל כך נדלקנו על העשייה הזאת שכבשנו מרתף באולפנים של הטלוויזיה החינוכית, והיינו מגיעים בכל בוקר כדי לכתוב מוזיקה חדשה".
כתיבת תגובה