it just won't leave me alone

Artist: Portishead
Single: Numb
Released: June 6, 1994
~ פוסט אורח ~
כחלק מהסדרה לפני 20 שנה שבמהלכה אני וכותבים נוספים חוזרים אל השירים הגדולים של שנות התשעים.
portishead-N
נועה ליברמן-פלשקס
היום לפני עשרים שנה, בשלהי יוני, הופיעה במגזין "מיקסמאג" כתבה על ז'אנר חדש: טריפ-הופ. כמו הגראנג' של סיאטל והאלקטרו-האוס של פריז, גם הטריפ הופ יצא מעיר אחת – בריסטול הבריטית.
בריסטול היא עיר לויין תעשייתית של לונדון, עיר נמל קודרת, ובעבר שימשה כנמל החשוב והגדול ביותר בבריטניה של ספינות עבדים. עם השנים, היא הפכה להיות עיר מגוונת גזעית, עם שילוב תוסס של שחורים ולבנים, ועם תחילת הפופולאריות של ההאוס, טכנו ואלקטרו בשלהי שנות ה-80, היה רק הגיוני שדווקא בה יתפתח שילוב של אלקטרוניקה , היפהופ ודאב ג'מייקני ליצירת ז'אנר חדש של אלקטרוניקה עגמומית ואיטית,סוג של אמביינט אפל וג'אזי, שהתאים בדיוק לחדרי הצ'ילאאוט במועדונים של הניינטיז.
פורטיסהד היו, יחד עם מאסיב אטאק, מחלוצי הז'אנר. הם הושפעו מפסיכדליה, דאב, פילם נויר ופסקולים של סרטי מרגלים. "דאמי" היה אלבום הבכורה שלהם, שיצא בשלהי 1994, ו-Numb, אחד משלושת הסינגלים שיצאו ממנו, זכה אמנם להצלחה פחותה בחו"ל מהבאים אחריו – Glory Box ו- Sour Times, אבל הפך להיות קלאסיקת אלקטרוניקה על זמנית ופייבוריט של עורכים מוזיקליים בתכניות ליליות כמו "שתיקת הכבישים".
Numb משלב סימפולים איטיים של סקראצ'ינג וקולות (חלקם הגדול משירו של ריי צ'ארלס I Got A Woman שהתפרסם אח"כ בעקבות קנייה ווסט וגולד דיגר), בסים כבדים וקודרים, ושירה שברירית ורועדת של בת' גיבונס. השיר המדכדכך עוסק בבדידות, דכאון, עמימות רגשית – "הבדידות לא עוזבת אותי לבדי".
יחסית לז'אנר שהיה מאוד אינטימי, איטי ושקט, ההצלחה המסחרית של הטריפ הופ הייתה די מפתיעה. Dummy זכה בפרס מרקיורי לאלבום השנה, מאסיב אטאק התחילו להופיע בפסקולים, וטריקי הפך להיות מפיק מבוקש. עם זאת, פורטיסהד עצמם נשארו מחוץ לאור הזרקורים. הם נמנעו מהופעות בטלויזיה, מיעטו להתראיין, והקליפים שלהם רוב הזמן לא כללו אותם, אלא ניסו ליצור אווירה סוריאליסטית וקלאסטרופובית, כמו הקליפ של Numb מורכב מקליפים מסרטי וידאו ביתיים עם פילטרים כבדים וצהובים, שוטים מטושטשים על בת' גיבונס ובמקביל על ילדה שננטשת לבדה על ידי החברים שלה.
20 שנה לאחר מכן, פורטיסהד מצויינים כהשפעה מובילה ע"י אמני אלקטרוניקה רבים, כמו גורילז, דה נייף, וגולדפארפ. ב"דאמי" ובאופן ספיציפי ב-Numb הם יצרו לראשונה אלבום שקט לחובבי אלקטרוניקה, שאותי, לפחות, עדיין מרגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *