JX – Son of a Gun
שיר היורודאנס הנהדר הזה הגיע למקום ה-13 בבריטניה באפריל 94' ולמקום השישי בעקבות הוצאה מחודשת של הסינגל כעבור שנה וחצי. JX היה הכינוי המקורי של המפיק ג'ייק וויליאמס שהמשיך להוציא סינגלים בשם הזה עד 2004 ואז שינה את שמו ל-Rex the Dog. אבל לפני זה, ב-97', הוא הוציא את אחד משירי הדאנס הכי יפים של העשור ושל בכלל. תוכלו לשמוע אותו אי"ה באוסף הדאנס האולטימטיבי שיעלה בקרוב.
Nirvana – Pennyroyal Tea
זה היה אמור להיות הסינגל השלישי מתוך האלבום השלישי של נירוונה באפריל 94'. ב-8 באפריל התגלתה גופתו של קרט קוביין וכתוצאה מכך הוחלט לבטל את יציאת הסינגל, כי חברת התקליטים לא רצתה שיחשבו שהיא מנסה לעשות כסף מהטרגדיה. אחד הבי-סיידים של הסינגל נקרא "אני שונא את עצמי ורוצה למות". זה גם היה השם המקורי של האלבום השלישי, לפני שחברי הלהקה האחרים שכנעו את קוביין שכדאי לשנות את השם. קוביין אמר שזה הומור שחור ושהוא לא התכוון שיקחו את הכותרת הזו ברצינות.
למרות ביטול ההוצאה בארה"ב, הספיקו להפיץ את הסינגל בגרמניה לזמן קצר לפני שחברת התקליטים ביקשה למשוך את כל העותקים מהחנויות. לפני שבועיים בדיוק הסינגל יצא לראשונה בארה"ב, על גבי תקליטון 7 אינץ' במסגרת "יום חנויות התקליטים".
Pet Shop Boys – Liberation
הסינגל הרביעי מתוך "מאוד" של הפט שופ בויז. יואב בריל ורועי צמח מספרים, כל אחד בתורו, על מה השיר הזה מסמל עבורם. וזהו כבר הפוסט השלישי של הפטשופבויזים במסגרת הפרוייקט.
Enigma – The Eyes Of Truth
הסינגל השני מתוך האלבום השני של אניגמה. גם זה קליפ ממש יפה שנעשה בסטנדרטים שרק התחילו להיכנס באותה התקופה. לא היה להיט גדול אבל יש לו מקום מיוחד אצלי, בין השאר כי השתמשתי בו בסרט שעשיתי בתיכון. הגיע למקום ה-21 בבריטניה.
Tony di Bart – The Real Thing
השיר הזה של הזמר הבריטי טוני די בארט יצא לראשונה בנובמבר 93' ולא עשה הרבה, אבל אז יצא מחדש ברמיקס וכבש את פסגת המצעד הבריטי. לא ממש חזרתי אליו בעשרים השנים האחרונות, אבל זה שיר ממש לא רע.
Des'ree – You Gotta Be
מקום 20 בריטניה ו-16 ארה"ב כשיצא במקור ב-94', וביציאה המחודשת שנה לאחר מכן הוא הצליח להגיע למקום החמישי בארה"ב ו-14 בבריטניה. אז הם (אין לי מושג מי זה הם) לא ויתרו וב-99' הסינגל יצא פעם נוספת (בעקבות פרסומת) והפעם הצליח להגיע למקום העשירי בבריטניה. הבריטים שיחקו אותה קשים להשגה עם דזרי.
זהו הסינגל הראשון מתוך אלבומה השני והוא שיר נחמד, אבל כזה שמרמז קלות על הכיוון למטה שהוביל להתרסקות עם "לייף", אחד השירים הכי מעצבנים בכל הזמנים כנראה. זהו הלהיט השני שלה אחרי Feel So High, הסינגל הראשון שלה מ-91' שהוא אחד השירים הכי יפים של תחילת הניינטיז לדעתי ואחרי הופעת אורח בשיר ה"ענוג" של טרנס טרנט ד'ארבי שסקרתי בשנה שעברה.
Erasure – Always
אירייז'ר הייתה הלהקה הלועזית הראשונה שלי, לפני דפש מוד והפט שופ בויז. גיליתי אותם בזכות האוסף הראשון שלהם, "פופ!", שכלל את כל הסינגלים שהם הוציאו בין 1985 ל-1992. למרות שזה אוסף, מבחינתי זה אלבום מושלם שכל שיר בו טוב יותר מקודמו. השיא הגיע עם "נשימת חיים" ו"אני אוהב לשנוא אותך", שניים מהשירים האהובים עלי ביותר בכל הזמנים ועם המיני-אלבום משירי אבבא. הציפיה לאלבום הבא הייתה רבה, אבל עם ציפיות כאלה אפשר רק להתאכזב. אמנם יש כמה שירים יפים ב-I Say, I Say, I Say אבל זהו האלבום שבו איבדתי את אירייז'ר. הם עדיין פעילים ומייצרים מוסיקה חדשה כל הזמן, אבל אף אחד מהשירים ששמעתי מאז לא מתקרב לשירים שבזכותם התאהבתי בהם כשהייתי בן 12, שירים שאני עדיין מקשיב להם מדי פעם ותמיד משמחים אותי.
Always היה הסינגל הראשון מתוך האלבום ההוא, הוא הגיע למקום ה-15 במצעד השנתי של רשת ג' ויש לו את אחד הקליפים הכי… לא ברור מה הולך שם. ועכשיו דודו מצוינים מספר לנו על איך הוא חווה כילד את אירייז'ר ואת השיר הטוב האחרון שלהם.
Daft Punk – The New Wave
ב-11 באפריל 1994 יצא הסינגל הראשון של דאפט פאנק, צמד חדש מצרפת. הסינגל החדש היה שינוי כיוון בשביל חברי הצמד שהיו חברים לפני כן בלהקת רוק שהייתה "רגילה ולא מעניינת" לדבריהם. בסינגל הזה הם לפני עידן הקסדות והרובוטים, לפחות ויזואלית, ובמאמר שהתפרסם עליהם אז הם לא הרגישו צורך עדיין להסתיר את פניהם. והמוסיקה? טכנו מינימלי, מונוטוני ויש מי שיאמר חופר. אבל זה היה מרענן והתגלה כקטע שעושה את העבודה במסיבות ומאוחר יותר גם בהופעות שלהם. הרצועה האחרונה בסינגל, Alive (New Wave Final Mix), הפכה 4 שנים מאוחר יותר לשיר המסיים את אלבום הבכורה שלהם. כשגיליתי את האלבום הזה, השיר הזה הפך ללא-סינגל האהוב עלי ביותר מתוכו.
Mirjam's Dream – Take A Look At Me Now
אני פחות בודק מה נכנס או לא נכנס למצעד השנתי של רשת ג' בשנה הזו, אז לא מיקמתי עבורכם כמה מהשירים שנסקרו כאן לאחרונה בהקשר האלק-היסטורי. הנה כמה השלמות:
Pet Shop Boys – Liberation: מקום 49
Saint Etienne – Pale Movie: מקום 48
Onda Del Futuro – Terra: מקום 32
ויש עוד כמה שנגיע אליהם בהמשך החודש. את השיר של היום את מכירים כנראה רק אם הייתם חלק מהקהל של רשת ג' בשנים הגורליות ההן, כי הוא לא היה להיט בשום מצעד אחר בעולם. זוהי זמרת גרמניה שקראה לעצמה Mirjam's Dream והשיר הזה הגיע למקום ה-36 במצעד השנתי. לא זכרתי אותו בכלל לפני שאספתי את השירים לפרוייקט, אבל כשהגעתי אליו וניגנתי את השיר כדי לבדוק מה זה, הזיכרון חזר אלי תוך רגע אחד. קליט וחמוד.
Mazzy Star – Fade Into You
אחד משירי הלילה האולטימטיביים. ניצן פינקו וליבי רן כותבות מהלב.
Frances Ruffelle – Lonely Symphony
מי זוכר את השיר הזה? אני לא זכרתי עד התחקיר. נציגת בריטניה בארוויזיון (מקום עשירי). הסינגל הגיע למקום ה-24 במצעד הבריטי ואצלנו במצעד השנתי – מקום 39. שיר חמוד.
Sinead O'Connor – You Made Me The Thief Of Your Heart
אחד השירים שלה שאני הכי אוהב ובהחלט אחד השירים הכי גדולים של השנה הזו. מתוך פסקול הסרט In the Name of the Father.
Live – The Dam At Otter Creek
Throwing Copper הוא האלבום השני של הלהקה (בעלת השם הבעייתי משהו לחיפוש) לייב. מתוך האלבום יצאו לפחות שני להיטים גדולים שאני עוד צריך למצוא את תאריכי היציאה של הסינגלים שלהם, אבל היום נשמע את השיר שפותח את האלבום ולא יצא כסינגל כי זה השיר שלהם שאני הכי אוהב. חולה על האווירה הדרמטית.
N-Trance – Set You Free
דאנס נהדר. יצא לראשונה ב-1993, והגיע למקום ה-83 בבריטניה, ואז יצא שוב ב-1994 והגיע למקום ה-39. אבל ההצלחה הגיעה רק ב-1995, כשההוצאה המחודשת השלישית שלו הגיעה עד למקום השני (דודו מצוינים).
Eternal – Just A Step From Heaven
מקום שמיני בבריטניה. עדי אומרת שאיטרנאל לא היו כל כך גדולות בארץ, ואולי זה נכון. בגלל שזו להקת אר'נ'בי מבריטניה?
The Pretenders – I'll Stand By You
אחד הלהיטים הכי גדולים של השנה. הגיע למקום העשירי בבריטניה, 16 בארה"ב ולמקום ה-23 במצעד השנתי של רשת ג'. זכה לשלושה קאברים בשנות האלפיים.
Seal – Prayer for the Dying
עוד שיר שלא שמעתי בערך מאז שהוא יצא. זהו הסינגל הראשון מתוך אלבומו השני של סיל, זה שהביא לו את המכה עם Kiss From a Rose מאוחר יותר. הגיע ל-14 בבריטניה ו-21 בארה"ב.
Lisa Loeb – Stay (I Missed You)
מקום ראשון בארה"ב ושישי בבריטניה, שוב אני מופתע שהשיר לא הצליח לקבל מקום בין 50 הגדולים של המצעד השנתי של רשת ג'. אתם יכולים להתלונן על זה שהוא מעצבן והכל, אבל עדיין היה להיט ענק.
All 4 One – I Swear
זהו אחד הלהיטים הכי גדולים של 94' בארה"ב, 11 שבועות במקום הראשון. בבריטניה הוא לא הצליח לכבוש את הפסגה בגלל "רטוב רטוב רטוב" שהיו יותר חזקים שם, אז הוא נשאר שבעה שבועות במקום השני. ודברים שמגלים רק בזמן התחקיר, באיחור של 20 שנה: מסתבר שזה קאבר, אבל לא לאיזה שיר מהסיקסטיז או הסבנטיז, אלא לשיר שיצא, לפי ויקיפדיה, בדצמבר 93. כן כן. הזמר ששר אותו לראשונה הוא ג'ון מייקל מונטגומרי, זמר קאונטרי, והגרסה שלו לא מאוד שונה מזו שהפכה לשלאגר מספר חודשים לאחר מכן. זה המקום להגיד שבזמן שאני עובר על הסינגלים מכל השנה בויקיפדיה, כשליש מהם (מרגיש כמו חצי) הם שירי קאונטרי של אמנים שמעולם לא שמעתי עליהם.
The O.T. Quartet – Hold That Sucker Down
אחד משירי הדאנס האהובים עלי בכל הזמנים. השיר הזה הגיע למקום ה-24 במצעד הבריטי. על פניו זה סתם עוד שיר דאנס מהניינטיז שמסיבה כזו או אחרת מאוד מצא חן בעיניי. אבל כשמתחילים לחפור בקרדיטים מגלים כמה דברים מעניינים. קודם כל (וזה משהו שהיה ידוע כבר בזמן אמת אבל אז הייתי מודע פחות) המפיק הוא רולו ארמסטרונג, הידוע יותר פשוט כ"רולו", מפיק שהקליט תחת שמות רבים לאורך שנות התשעים והיה אחד ממפיקי הדאנס הבולטים של העשור ההוא. אולי שמעתם על להקה אחת שהוא הקים, פיית'לס. אבל רק עכשיו גיליתי את הסיבה השנייה לכך שהשיר הזה כל כך מדבר אלי: השיר הזה הוא אחד מהפקות רבות שרולו עשה יחד עם רוב דוגן, אמן אוסטרלי שהוציא אלבום אחד ומיוחד ב-2002, ששני שירים מתוכו הופיעו בפסקולים של סרטי מטריקס. הוא אוהב לשלב מוסיקה אלקטרונית עם מוסיקה תזמורתית ועיבודים דרמטיים וגדולים מהחיים, ואת המוטיב הזה בהחלט אפשר לשמוע גם בשיר הזה.
Warren G – Regulate ft. Nate Dogg
אנחנו סוגרים ארבעה חודשים עם פרוייקט 94' ואני חושב שהבנתם כבר לבד שזו שנה הרבה פחות מגניבה מ-93'. כמות הקלאסיקות העל-זמניות קטנה הרבה יותר. אבל הנה אחד כזה: מקום שני בארה"ב, חמישי בבריטניה ומקום של כבוד בכל רשימה או פלייליסט היפ-הופ שמכבד את עצמו. רוב הפלייבק מסומפל משיר של מייקל מקדונלד ("אני כל הזמן שוכח") מ-1982.
Counting Crows – Mr. Jones
הלהיט הכי גדול של קאונטינג קרואוז. זהו הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלהם, שיצא בספטמבר 93'. הגיע למקום הראשון בקנדה ולמקום השני בכל מיני מצעדים אמריקאיים שהם לא המצעד הראשי של הבילבורד. והוא הושמע הרבה ברדיו. יש לי פינה חמה בלב בשביל השיר הזה כי הוא הושמע ברדיו של המטוס בטיול הראשון שלי לארץ אחרת. אבל אייל גולדמן לא אוהב אותו, ממש ההיפך למעשה. והוא מסביר למה:
אני שונא את השיר מיסטר ג'ונס. לא יכול להגיד שאני לא אוהב אותו, כי אני שונא אותו. רק המחשבה עליו גורמת לי לרפלקס קיא מיידי.
אני שונא אותו כי בשבילי הוא הבינוניות במיטבה – נגנים סבירים, זמר סביר, לחן בסדר, אבל הכול ביחד בינוני להחריד. אצלי בראש יש קו ישיר בין מיסטר ג'ונס, הג'ירפות ובית הבובות. אותם אני פשוט לא אוהב.
אבל את מיסטר ג'ונס אני שונא. כי הוא מזכיר לי ימי פאב בקיבוץ\מסיבות חיילים\שרים את המילים כמו זומבים\קרנבריז\רוק ממוסד\וודקה בשקל\מסיבה בשקל וחצי.
את מיסטר ג'ונס אני שונא כי הוא בדיוק מה שרע ברוק אמריקאי למען התעשייה – הוא שיר פופ מושלם. למעשה מושלם מידי. כאילו בנו אותו מלגו.
אני לא שונא אותו כי הוא מזכיר לי מישהו מסויים. או מישהי. את הכבוד הזה אני משאיר לשירים טובים. ולדעתי הוא השיר הנוראי ביותר בהיסטוריה של הפופ\רוק.
וזאת חברים, רק דעתי.
כתיבת תגובה