הארץ המובטחת

Artist: Pet Shop Boys
Single: Go West
Released: September 6, 1993
פוסט אורח מאת עדן מני
בחודש יוני האחרון, כשפט שופ בויז חתמו את המופע המרהיב שלהם עם Go West, הרגשתי שאני חוזרת בזמן עשרים שנים אחורנית. בקהל זיהיתי את כל אותם פנים מוכרות של חברי הילדות שלי (בהם של כותב הבלוג הזה), החברים שחלקו אתי את שגעון הפט שופ בויז. אותם חברים שנצמדו ביחד לרדיו מדי יום בארבע ודרגו את שירי הפט שופ בויז לקופסת הלהיטים (ומי כמונו זוכר כמה פט שופ בויז היו הדבר החם בקופסה), אותם חברים שנפגשו ב"טאואר רקורדס" בצהריי שישי כדי לרכוש את הסינגל המקורי מיד כשיצא.

עשרים שנה עברו מאז Go West. פט שופ בויז הם כמו חבר ותיק, פורטים על נימי הנפש היום כמו אז. במקור בוצע השיר בידי הרכב הדיסקו Village People בסוף שנות השבעים. "מערב" בשיר הוא סן פרנסיסקו, שסימלה את האוטופיה הגאה שבשנות השבעים. בראיון ל-BBC אמר ניל טננט מאוחר יותר, שעם החידוש נוסף גם פאתוס, שהרי האוטופיה התנפצה בעידן האיידס. אירועים משמעותיים נוספים קרו בתקופה ההיא. שנתיים לפני צאת השיר התפרקה ברית-המועצות. המקהלה שמלווה את הביצוע המחודש גורמת לפזמון השיר להשמע כמעט כמו ההמנון הסובייטי. הוידאו צולם בכיכר האדומה במוסקווה והצבע האדום שולט בו היטב. המשמעות של "ללכת מערבה" רחבה הרבה יותר, ויש בה עתיד, תקווה וחלום.

השיר היה ללהיט ענק בישראל ובארופה, ושודר שוב ושוב ושוב בערוצי המוזיקה וברחבות הריקודים. או במילותיו של עופר נחשון, שהגיש את המצעד הלועזי השנתי באותה השנה: "להיט השנה, ללא עוררין, ב-1993 בהפרש קולות אדיר מקנה לפט שופ פויז את התואר שיר השנה. אנחנו מסירים את הכובע, מניפים יד מן הלב כלפי חוץ – והולכים מערבה".

עכשיו שוב אני (דובי):
הדבר היחיד שאני יכול לחדש לכם (אולי) לגבי שיר השנה, הוא הגרסה הזו, שקראו לה ביוטיוב "Extended" אך בעצם זהו רמיקס שנקרא Mings Gone West: First & Second Movement והאחראים להפקתו הם "האחים לקצב": Brothers in Rhythm. אני לא זוכר מתי נחשפתי לגרסה הזו לראשונה, אבל היא הופיעה בקלטת הוידאו Various שיצאה ב-1995 וכללה את כל הקליפים מתוך Very. זהו אחד הרמיקסים הנדירים האלה שיש להם גם קליפ, וזה מה שאתם יכולים לראות כאן מתחת.
עד לתזמון 4:22 זוהי הגרסה הרגילה של הסינגל שכולנו מכירים ושמענו כבר מיליון פעם (זוהי גרסה שונה מזו שמופיעה באלבום, אגב) ומשם ועד הסוף (זה נמשך כמעט 10 דקות) מגיע טריפ פסיכדלי ומגניב מאוד, גם מבחינה מוסיקלית וגם בויזואליה הדיגיטלית שמלווה אותו. למרות שאני לא מת על השיר, את הגרסה הזו אני אוהב לשמוע ולראות עד היום. כזה אני, אוהב גימיקים.

לסיום: Shameless הוא הבי-סייד של Go West וכמו שעדן אמרה לי לפני כמה ימים, זהו אחד השירים הכי טובים שלהם, בדומה להרבה מהבי-סיידים שלהם. יש מצב שהפט שופ בויז היא הלהקה שייצרה את הבי-סיידים הכי טובים אי פעם. או משהו כזה. בכל מקרה, ברור כבר מהשניות הראשונות שמדובר בשיר בומבסטי ומפוצץ לא פחות מהאיי-סייד או מהסינגל הקודם, והחברים מרשת ג' זיהו את הפוטנציאל והכניסו אותו (בצעד תקדימי משהו) לפינה לשיפוטכם במצעד. אין לי עדיין את הנתונים, אבל אם אני זוכר נכון, השיר הגיע למקום השני במצעד השבועי והצליח להעפיל אפילו למצעד השנתי במקום ה-39. כן כן.
ב-2001 עלה המחזמר Closer to Heaven שמבוסס על שירים (בעיקר חדשים שנכתבו במיוחד) של טננט ולואו. השיר הזה נכנס לשם גם והשתלב נהדר באווירת המיוזיקל.
פוסטים קודמים על הפטשופבויז:
4 מעריצים כותבים על Can You Forgive Her
אפטר פארטי (ניצן מארחת אותי לספיישל לכבוד ההופעה בארץ)