אנטון והדפשים, חלק ג'

[ההקרנות הבאות של קונטרול:
סינמטק ירושלים, 10-11 באפריל. סינמטק תל אביב, 13-17 באפריל]

אלה הקליפים שגרמו לי להכיר את דפש מוד ולהתאהב בהם. זה לא קרה מיד, אבל MTV הייתה תחנה אחרת לגמרי באותם ימים, ושידרה בעיקר קליפים חדשים ברוב שעות היממה. ושנות התשעים היו תקופה טובה מאוד לאמנות הוידאו-קליפים, כך שהקליפים האלה היו לרוב חדשניים ויוצאי דופן. כשבודקים את ההתפתחות של קורבין כבמאי קליפים, אפשר לראות שבקליפים של Songs of Faith and Devotion הוא נטש את הגישה ה"דוקומנטרית" שאפיינה את עבודתו בשני האלבומים הקודמים, והתחיל ליצור ויז'ואלז מסוגננים ואמנותיים יותר. I Feel You הוא קליפ הפתיחה שהציג את דייב גאהן מחדש ככוכב רוק מזוקן, קשוח ועצבני (אבל כזה שמוחא כפיים כשהוא רוקד. ושימו לב לתלבושת שלו כאן, חשבתי להתחפש לדמות הזאת בפורים) וגם הצטרפה אליו "כוסית אלטרנטיבית" שעוטפת את המצלמה במבטים מפתים; Walking in My Shoes המעוצב לעילא ומבוסס על ציור של האמן ההולנדי הירונימוס בוש (לפי המאמר המעניין הזה באתר הישראלי של דפש מוד); Condemnation שהוא שיר גוספלי שזכה לקליפ עם מוטיבים דתיים; ו-In Your Room שקיבל רימיקס של בוטץ' ויג וקליפ שבו קורבין הכניס את הלהקה לחדר עם וילונות אדומים סטייל טווין פיקס, מנורה שנמצאת תמיד במרכז המסך וציטוטים מקליפים שהוא יצר ללהקה בעבר, ביצירה שהיא סוג של סיכום תקופה.

הקליפים של Songs of Faith and Devotion כלולים בדיוידי The Videos 86>98.

[flv:corbijn01.flv http://infectzia.net/temp/video/corbijn01.jpg 500 367]

קליפ נוסף לשיר מהאלבום, נעשה ל-One Caress בבימוי Kevin Kerslake ואפשר לראות אותו כאן.