אנטון והדפשים, חלק ב'

[קונטרול עלה השבוע בקולנוע דיזינגוף]
אחרי שביים להם את הקליפים מהאלבום Music For The Masses, ראו דפש מוד כי טוב והחליטו לשכור את אנטון קורביין כאיש האחראי על כל הצד הויזואלי שלהם. העטיפה הראשונה שהוא עשה עבורם היא זו של אלבום/סרט ההופעה החיה 101. קורביין אחראי לכל עטיפות האלבומים והסינגלים מעתה ועד האלבום Exciter מ-2001. קורביין הוא קודם כל צלם סטילס, והעטיפות שעיצב וצילם עבור דפש מוד הן עבודות אמנות של ממש. הפרח שעל עטיפת Violator, אלבום האולפן השביעי של דפש מוד שיצא ב-1990, היא איקונית לא פחות מ-Enjoy The Silence, שהיה הלהיט הגדול מאותו האלבום. אותו הפרח גם מופיע בפתיחת הקליפ לשיר הזה, וכך יצר קורביין קישור בין עטיפת התקליט לוידאו-קליפ, שהוא מין תוצר לוואי שלו. הקישור הזה הוביל ליצירת העולם הויזואלי של דפש מוד בשנות התשעים, עולם שכולל דימויים שאינם לקוחים ישירות מתוך השירים שלהם, אלא משודכים אל השירים מתוך הדמיון של אנטון קורביין.
בקליפים של Violator יש התקדמות מסויימת בעשייה של קורביין, שהמשיך לצלם בפילם מגורען אך הפעם השתמש יותר בצבע. ניכר היה שההתייחסות שלו לאובייקטים שהוא מצלם היא כמעט דוקומנטרית. הוא צילם אז בעיקר בלוקיישנים קיימים ולא עשה יותר מידי משחקי מצלמה. הוא הלביש את חברי הלהקה בתחפושות של קאובויז (Personal Jesus), ודאג לכך שלא יקחו את עצמם ברצינות (שימו לב למרטין גור מתנדנד על סוס עץ). הוא הלביש את דייב גאהן בתחפושת של מלך (Enjoy The Silence), שם לו כיסא נוח ביד והוליך אותו בנופים הרריים מדהימים ברחבי אירופה. כשבא לערוך את Strange Too, הקלטת שמאגדת את הקליפים מ-Violator, הוא הביא את הלהקה לצלם שני קליפים נוספים לשירים שלא יצאו בסינגלים: Halo ו-Clean. וכך הפך Violator לאלבום שגם יש בו את כמות השירים הקטנה ביותר (9) ומספר הקליפים הגדול ביותר (6). וזו גם הפעם האחרונה שבה קורביין שומר על פשטות, כמעט תמימות, בקליפים שהוא עושה לדפש מוד.

גם קלטת זו לא יצאה על גבי DVD.
השירים:
Personal Jesus
Policy of Truth
Enjoy the Silence
Clean
Halo
World in My Eyes

[flv:strangetoo.flv http://infectzia.net/temp/video/strangetoo.jpg 500 367]

בשבוע הבא: הקליפים של Songs of Faith and Devotion.