דפים חסרים

*** Spoiler Alert ***
הטקסט מכיל הורסנים לסרטים המזח ו-12 קופים

1.

ב-1962 ביים בחור צרפתי בשם כריס מארקר סרט קצר בשם המזח (במקור – La Jetée). זה היה סרט מדע-בדיוני שהלך בדרך אחרת מזו שהונהגה עד אז בעיקר בסרטים מעוטי התקציב בהוליווד. הסרט מציג חזון אפוקליפטי ועוסק במסע בזמן, אך ייחודו הוא לא בעלילה אלא בדרך שבה נעשה. לאורך 28 הדקות של הסרט מוצגות לצופה תמונות סטילס בשחור-לבן בזו אחר זו, כמו עילעול באלבום, ואת התמונות מלוות מוסיקה וקריינות. ישנו רק שוט אחד של "סרט נע". מארקר בחר לאתגר את שפת הקולנוע המסורתית, ע"י שלילת המאפיין העיקרי שלה – התמונה הנעה. הבחירה בטכניקה זו אינה מקרית: זהו סרט שעוסק במסע בזמן, וכל תמונה היא הקפאה של נקודה בזמן. נקודת המפתח בעלילת הסרט היא זיכרון ילדות של הגיבור: אישה יפה בזמן תקרית אלימה. בסופו הבלתי-נמנע, מגלה הגיבור שאותה התקרית הייתה הוצאתו להורג שלו בעצמו. אני צפיתי בסרט כשלמדתי קולנוע בתיכון וחשבתי שהוא די משעמם, למעשה. מאז לא ראיתי אותו, ואני מאמין שההתייחסות שלי אליו תהיה שונה היום. שמחתי גם לגלות שהסרט עומד במרכז אחד הפרקים בספרו של הנרי אונגר, "קולנוע ופילוסופיה".
קליפ: קטעים מהסרט בליווי מוסיקה מאת Yann Tiersen.
את הסרט המלא אפשר לראות כאן.

2.

בסוף 1995 יצא לאקרנים בארה"ב הסרט שנים-עשר קופים. את הסרט ביים טרי גיליאם, ובכותרות הפתיחה שלו כתוב שהוא נעשה בהשראת "המזח". אך למעשה, גיליאם אמר בראיון שהוא לא צפה בסרט: "אם אני עושה משהו שמבוסס על משהו אחר, אני נוהג לא לקרוא או לצפות במקור כדי לא להרגיש מאויים או מחוייב". זוהי אמירה מעט מוזרה, בהתחשב בעובדה שהוא השתתף בעיבוד התסריטאי של שני ספרים: "פחד ותיעוב בלאס וגאס" ו"טיידלנד". ובכל זאת, יהיה נכון יותר להגיד שהתסריט של "12 קופים" נכתב בהשראת "המזח", ע"י דיוויד וג'אנט פיפלס. גיליאם אמנם קיבל תסריט מוכן אך הפך את הסרט ליצירה שמזוהה איתו לחלוטין. יש בו את הנושאים שגיליאם אוהב לעסוק בהם, בעיקר מסע בזמן, טירוף ושיגעון. יש בו שלושה שחקנים מהמיינסטרים ההוליוודי שעושים תפקיד שמרחיק אותם מהזוהר האופייני להם בד"כ, ויחד עם היותו סרט שהופק ע"י אולפן גדול ובתקציב גדול יחסית, הוא מהווה דוגמה נדירה לכך שאפשר לעשות גם דברים אחרים, מעניינים יותר, בהוליווד. בפעם הראשונה בה צפיתי בסרט נדהמתי. התרגשתי במיוחד מסוף הסרט, שבו אנו מגלים, יחד עם הגיבור, שהוא בעצמו האיש שנורה בשדה התעופה כשהיה ילד. הסצינה המדהימה הזו מלווה בנגינת כינור עצובה ויפהפייה שכתב לפסקול המלחין פול באקמסטר. המעגליות הזו היא אחד הדברים העיקריים שנלקחו מ"המזח", כמובן. חזרתי לקולנוע כמה פעמים כדי לשחזר את החוויה, בכל פעם עם אנשים אחרים, שלא צפו בו קודם לכן. קראתי כל פיסת מידע שיכולתי למצוא על הסרט באינטרנט, שהיה אז בתחילת דרכו וגם קניתי את התסריט בדוכן בניו-יורק. עד היום, זהו אחד משני הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, יחד עם "פייט קלאב". ולפני חצי שנה גיליתי שהסיפור שעל שמו קרוי הספר "כשמדלין סטו בוכה", מאזכר את "12 קופים".
קליפ: הטריילר של "12 קופים".

3.

וכמו תמיד, אנו שבים להווה ולאוצרות החבויים שלו. Jerome Olivier הוא קנדי שמנהל חברה יפנית שמתמחה בעיצוב. הפרוייקט יוצא הדופן שלו נקרא Missing Pages – סרט קצר ששואב מ"המזח" ואולי גם מ"12 קופים" ועושה זאת במציאות הטכנולוגית-אמנותית של ימינו. "דפים חסרים" הוא סרט על מדען שנושא עימו את זיכרון התאונה שלקחה ממנו את בנו היחיד. לאחר שהכריז על המצאתו המהפכנית, מכונת הזמן, הוא נחטף ע"י ארגון מהעתיד שמסביר לו שההמצאה שלו הביאה לתוצאות הרסניות. בעל כורחו הוא נשאב לתוך המלחמה בין "הטובים" ו"הרעים", עד לנקודה שבה יצטרך לעשות מעשה. הסרט הוא חוויה ויזואלית מרהיבה, שחוזר אל הרעיון המקורי של "המזח" ומעביר את הסיפור ע"י תמונות דוממות, אך תוקף את הרעיון מתוך העולם התרבותי שאחרי "המטריקס". הדמויות והעצמים המצולמים דוממים, אך המצלמה זזה ועוברת ביניהם, כך שמתקבלת התחושה שבכל סצינה הצופה מטייל בתוך גן של פסלים. הטכניקה דומה למה שנקרא Bullet Time והפך לפופולרי בעקבות סרטי "המטריקס". בנוסף לטכניקת הצילום המיוחדת, נעשתה עבודה מדהימה בכל מה שנוגע לעיצוב הדמויות והתפאורה בסרט. הסרט צולם ביפן עם שחקנים יפנים, וחלק מהעיצוב נעשה בהשראת התרבות היפנית כמו האנשים הלבנים שאפשר לראות בתמונה שמתחת לטקסט הזה. זה מעניין לראות כיצד בכל כמה שנים חוזרים אל אותם הרעיונות שהתחילו ב"מזח", של מכונת זמן וחזון אופקליפטי, ויוצרים מהם בכל פעם משהו חדש. "דפים חסרים" הוצג ביותר מ-30 פסטיבלים וזכה בפרסים ב-15 מתוכם, כפי שאפשר לראות באתר הבית של החברה, Speaking Pictures. אבל הדבר הכי מעניין בסרט הזה לדעתי, הוא הדרך שבה בחר הבימאי להפיץ אותו. ניחשתם נכון, הוא עושה את זה באמצעות האינטרנט. באתר של הסרט אפשר להוריד אותו בשלושה חלקים, ובשתי רמות של איכות. האיכות הגבוהה יותר היא איכות DVD, ומכיוון שמדובר בסרט שעיקר החוויה בו היא התמונה, זה מתבקש. בתקופה שבה אחד האתרים הפופולריים ביותר הוא יוטיוב, העובדה שאפשר להוריד בחינם סרט שכזה באיכות DVD היא משב רוח מרענן.
קליפ: הטריילר של "דפים חסרים".
לצפייה בסרט המלא (HD): חלק 1, חלק 2, חלק 3.