פורסם גם בעיתון אישי, גיליון 003
הכתבה הבאה פורסמה בדצמבר 2011 ולא רק שהיא עדיין רלוונטית, אני מרגיש שהיא נהיית רלוונטית יותר כל הזמן. למרות שאני משתדל להימנע ככל האפשר מחשיפה לחדשות בכל אמצעי התקשורת, כמי שצורך את המדיה בארץ מגיל אפס, הנושא מאוד קרוב לליבי והעיקרון של דיווח מאוזן ואמין חשוב לי עד לאין שיעור. הוא צריך להיות חשוב גם לכם.
אז תהיו צרכני תקשורת חכמים. תראו חדשות בטלוויזיה, תקראו עיתונים ותשמעו רדיו, אבל אל תפסיקו לשאול לרגע מי מספר לכם מה ולמה. הטילו ספק תמידי בכמה הדברים שאתם שומעים נכונים או מדויקים. תשוו בין כלי תקשורת שונים שמדווחים על אותה ידיעה. תבדקו את הפיד ברשת החברתית החביבה עליכם. חפשו בגוגל ובויקיפדיה. תהיו עיתונאים בעצמכם. וכך כולנו נדע יותר דברים נכונים.
***
הפרשה הזו מעלה הרבה שאלות. יש כמובן את השאלות הברורות מאליהן שאותן משמיעים בכתבה של רשת ABC אוסטרליה, כמו מה הייתה הסיבה לכליאתו של האיש ולמה מתאמצים כל כך להסתיר את הסיפור ולהכחיש את קיומו. אני אתמקד בהיבט התקשורתי של העניין.
האם שמעתם היום על הסיפור הזה? אני הגעתי אל הלינק הזה באתר הארץ וממנו יצאתי לגוגל ולרשתות החברתיות לחפש מידע על מה אסור היה להם לכתוב. היום ב-16:00 בדקתי את הפורטלים של וואינט, וואלה וגם נכנסתי לגלובס ודה מרקר כי מדווחים שם גם על דברים שלא קשורים לכלכלה לפעמים. לא היה זכר לסיפור באף אחד מהאתרים הנ"ל [עדכון: מסתבר שהידיעה פורסמה הבוקר גם בגלובס וכפי שאפשר לראות – האייטם הוסר]. הייתה כאמור הידיעה המסתורית באתר הארץ (שעודכנה מאז) שלא היה ידוע אז אם היא קשורה דווקא לזה או לסיפור אחר שמנסים להשתיק, והייתה הכתבה שפורסמה היום בוואלה. רק שהכתבה מוואלה הוסרה מהאתר, אבל הודות לקופי-פייסט ופרינט-סקרין היא עדיין מופיעה בכמה אתרים אחרים, כמו זה.
בשעות הערב הידיעה התפשטה לאתרי החדשות הגדולים בעולם.
למה אני חושב שהסיפור הזה כל כך חשוב שהוא צריך להופיע בעמודים הראשונים של הפורטלים הגדולים? בעיקר כי הידיעה הופיעה ואז נעלמה, ולא רק באתר של וואלה. זהו המקרה הקלאסי שבו מונעים מאיתנו את הגישה למידע וזה רק גורם לנו לרצות אותו יותר – כי אם מנעו אותו, אז כנראה שזה מאוד מעניין. ואולי גם חשוב. אז מה החשיבות של צנזורה בעידן האינטרנט? השאלה מתחדדת בעיקר בגלל שמדובר בתחקיר של "מקורות זרים", כלומר פורסם בחוצלארץ. כל עוד יש לנו גישה לאתרים מחו"ל (ואני מקווה שכך זה יישאר) המידע יהיה זמין וחופשי.
אני לא יודע למה הוטל צו איסור פרסום על הפרשה. האם פרסומה יסכן את קיומה של מדינת ישראל? יכול להיות שכן. יכול להיות גם שלא, וצריך לזכור את זה. המחשבה על כך שישנם גורמים שישתמשו בצו איסור פרסום על פרשה שתהיה מביכה עבורם בתואנה של סכנה ביטחון מקוממת. הצפייה בכתבה הייתה מעניינת מכמה סיבות; אחת מהן היא שתמיד מעניין אותי להסתכל על כתבות מחו"ל שעוסקות בישראל ולנסות להבין איך אנחנו נראים מבחוץ. אבל יותר מהכל, מעניינות אותי התשובות לשאלות האלה: מתי הכתבה הזו תגיע בכל זאת לאמצעי התקשורת הישראליים? מה כן יפורסם? האם כלי התקשורת שמספקים חדשות בדרכים ה"ישנות" ימשיכו להיות האורים ותומים של אלה שרוצים לדעת מה קורה? או שנזכה לראות בחיינו את הדמוקרטיזציה של החדשות?
ובעיקר – מה עוד לא מספרים לנו?
שני דברים אינסופיים: הטפשות האנושית ועל השני הוטל צו איסור פרסום.
— Nitay Peretz (@nitayp) February 12, 2013
עדכון 13/2/2013:
בבוקר של היום הבא הוסר צו הפרסום והידיעה קיבלה כותרות ראשיות בפורטלים וגם בעיתונים המודפסים. יובל דרור ועידו באום כותבים בהארץ על צנזורה בעידן האינטרנט. ו-ולווט מסכמת:
אני שמחה שמדינת ישראל התעשתה, שהתחקיר האוסטרלי הותר לפרסום, שהכל סבבה (הכתב האוסטרלי, טרבור בורמן, מתראיין לאולפן וואלה, עד שהקשר ניתק). כאילו. אני יכולה לשמוח שזה לקח פחות מ-24 שעות. אני תוהה אם זה היה קורה אלמלא הח”כים שפתחו את פיהם אתמול. אבל אולי אני מפחיתה בערך הפנמת המערכת את העובדה שהעולם השתנה, שהוא עגול ופתוח. בכל מקרה, כיפאק היי.
אני רוצה לדעת: מי החליט את ההחלטה הנבונה? ואחרי ששמחתי וצהלתי ממנה, שמחת עניים, יש לציין, לגופו של עניין: איך תתמודד מדינת ישראל הדמקורטית עם העובדה שהעלימה את מאסרו של אדם מעל פני האדמה? שאולי הביאה להתאבדותו?
הותר לפרסום: ישראלים רבים מסוגלים לקרוא בשפה האנגלית ואף לחשוב לבד.
— TeaZing (@Tea__Zing) February 13, 2013
כתיבת תגובה