המסך החדש, חלק א'

בימים האחרונים עולים לרשת טריילרים שנעשו במסגרת התחרות יוצרים ברשת. הזוכים בתחרות יקבלו פרסים כספיים כדי לתקצב את סדרת הרשת שהם רוצים לעשות. ראיתי כבר כמה מהטריילרים/טיזרים/פיילוטים האלה והתרשמתי עמוקות – זה קצבי, זה מקורי ויותר מהכל זה נראה טרי ורענן ולא מעוּשה ומשמים כמו כל הדרמות והקומדיות הדלוחות שעולות בערוצי הטלוויזיה המקומיים. אז כמו הרדיו הישראלי שנמצא על הקרשים ועיקר העניין והאיכות שבו עבר לאינטרנט, כך גם הטלוויזיה ואולי גם הקולנוע. סדרות רשת הן לא העתיד – זה ההווה, חברים. זה כאן ועכשיו.
לפני שנה וחצי בערך רציתי לכתוב פוסט ארוך ומפורט שיסביר למה המנוי לחברות הכבלים והלווין בארץ מיותר. רציתי להסביר שהעתיד נמצא בשירותים הדיגיטליים שאפשר לצרוך באמצעות האינטרנט ושכל התוכן שמשודר בערוצים שמספקות החברות האלה בכל מקרה נמצא גם באינטרנט. זה היה לפני שעלו לשידור "בית הקלפים" והעונה החדשה של "ארסטד" (משפחה בהפרעה) – שתי סדרות שהכניסו את נטפליקס גם לתודעה המקומית בשנה החולפת (לאחרונה הצטרפה גם Orange is the New Black). את כתיבת הפוסט דחיתי ודחיתי כמובן, עד שכבר השלמתי עם אי-כתיבתו, בין השאר מכיוון שהרגשתי שהדברים שאני רוצה לכתוב בו נהפכים אט אט לידועים בקרב הציבור. אבל האמת היא שיקח עוד לא מעט זמן עד שהמסר הזה ייטמע בהמון והפיילוטים של "יוצרים ברשת" נתנו לי את התירוץ הדרוש לשבת ולכתוב על זה סוף כל סוף.
מקרה המבחן הראשון שנעסוק בו הוא אני. צריכת טלוויזיה דרך המחשב היא לא חדשה עבורי, אני עושה את זה מאז 1999, אז קניתי את המחשב הראשון, כדי להתחבר לאינטרנט כמובן. כשהתחברתי לרשת בפעם הראשונה, ממש בימים הראשונים של התיכון, גיליתי עולם שלם של תוכן והייתי מוקסם. מדיה כמו אודיו ווידאו לא הייתה נפוצה אז כמובן, אבל ב-99' כבר הייתי בצבא ואז גיליתי יחד עם חבריי שאפשר למצוא סדרות אנימציה להורדה. סאות' פארק הייתה הסדרה המהפכנית של התקופה וכבר שודרה בערוץ 2, אבל באותה השנה עלו גם פאמילי גאי ופיוצ'רמה (שהייתי סקרן לגביה כי פורסם שהיא נעשתה על ידי היוצר של הסימפסונז כמובן), ואותן לא מיהרו להביא לכאן. אז התחלתי להוריד פרקים של הסדרות החדשות האלה, בקו ישיר מ"אמריקה" וזה היה מרגש ומגניב מאוד. האיכות לא הייתה משהו בכלל וההורדה לקחה הרבה זמן, אבל זה נתן לי את האופציה להחליט בעצמי על איך ייראה לוח השידורים הפרטי שלי. כמו הקלטה בוידאו, אבל משודרגת. שנתיים לאחר מכן איכות ההורדות עלתה והתחילו להעלות גם סדרות שאינן מצוירות. כך יכולתי לעקוב אחרי "אנטרפרייז" כבר מהעונה הראשונה, וכך יכולנו, אני וארז, לעקוב בכל שבוע אחרי עלילות באפי ואנג'ל, אחרי שהשלמנו בצפייה מרוכזת את העונות הראשונות של "באפי". חלק מהסדרות הגיעו גם לארץ, זה נכון, אבל זה תמיד היה באיחור וזה היה הרבה יותר מגניב לראות את מה שרק אתמול שודר בארה"ב. התהליך הזה נמשך עד היום ובשני שחלפו מאז צפיתי בסדרות שלמות על מסך המחשב. ואני לא היחיד.

internet_vs_tv
התמונה לקוחה מכאן אבל אין לי מושג מה המקור ומי האמן.

אז זו הייתה פיסקה שעסקה בהרגלי הצפייה שלי כבר יותר מעשור, ולא ציינתי לרגע כמובן שאלה הורדות לא חוקיות. זה נכון. אבל לאט לאט זה משתנה. בשנה החולפת עשיתי מנוי לנטפליקס (שגם הוא לא לגמרי לגיטימי כי השירות לא זמין בארץ) ומאז חלק מהסדרות והסרטים שאני צופה בהן/ם מגיעות בתמורה למנוי חודשי (אגב, אני גם רוכש את כל הסדרות שאני אוהב בדיוידי ובלוריי אז אני בכל זאת משקיע בתרבות שלי). נטפליקס והולו, שני שירותים פופולריים בארה"ב שמתרחבים לאט לאט גם למקומות אחרים בעולם, נמצאים במרכז המהפכה הדיגיטלית שהופכת שירותים כמו יס והוט למיותרים. שני החברים שלהם הם החנות של אייטיונז ויוטיוב, שבניגוד לשני הראשונים קצת יותר סובלניים לקהל הישראלי. החנות של אייטיונז מוכרת ומשכירה סרטים וסדרות לקהל האמריקאי כבר מאז 2005. לפני כמה חודשים נפתח הסניף הישראלי שמוכר ומשכיר רק סרטים בינתיים, אך אפשר להניח שבעתיד תתווספנה גם הסדרות. האם זה יתפוס כאן כמו שזה תפס בארה"ב? רוב האנשים שעוסקים בנושא אומרים שלא, כי הקהל הישראלי שונה. אני חושב שקהל להורדות בתשלום יהיה, גם אם לא לכל התכנים. אבל חשוב שתהיה אופציה כזו. זו הפואנטה מבחינתי – שיהיו ללקוח כמה שיותר אפשרויות לצרוך את התוכן ושהוא יבחר בדרך שמתאימה לו ולכיס שלו.
הזכרתי את יוטיוב, ואני תוהה אם יש מי שמרים גבה ואומר: יוטיוב זה נחמד בשביל קליפים וסרטוני חתולים, אבל זה לא אתר שמספק תחליף לערוץ 2, או לערוצי הסדרות והסרטים של יס והוט. זה נכון. יוטיוב, לבדו, הוא לא אתר שלבדו יחליף את חווית הצפייה המסורתית. זה נכון גם לגבי נטפליקס, הולו והחנות של אייטיונז (שבה אני לא משתמש, אגב). הנקודה שלי היא שביחד, כל האתרים/שירותים האלה, שזמינים דרך הקופסה הזו שמחוברת למחשב, מהווים את האלטרנטיבה לקופסה השנייה, זו שמחוברת לטלוויזיה. החידוש הוא לא רק בשינויים בהרגלי הצפייה שנותנים לצרכן יותר כוח, אלא גם בסוג התכנים שאותם הוא יכול לצרוך. זו נקודה טובה לעשות הפסקה בפוסט הארוך הזה. בקרוב יעלה כאן פוסט עם כמה מהמתמודדים בתחרות יוצרים ברשת, שהזכרתי בפיסקה הפותחת. יש לי עוד כמה דברים להגיד לכם על מה שאני קורא לו "המסך החדש" ואני מתכנן לחזור למניפסט הזה בשבוע הבא.


Posted

in

,

by

Tags:

Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *