רשימת קריאה 11/11 – חלק א'

אז לגיאחה יש את עונג שבת, לניימן יש את גיקדום וגם את סיכומספירה, ואני התקנאתי בשניהם והחלטתי שגם אני רוצה מדור של רשימת לינקים תקופתית משלי. אז נא להכיר: "רשימת קריאה" (שם זמני?). במקור התכוונתי לערוך טור שיכלול את הלינקים המעניינים ביותר שנתקלתי בהם בחודש האחרון, ואז התברר שקרו לא מעט דברים חשובים בחודש הזה, כך שהטור הפך למעין סיכום של החודש החולף. אין לי מושג איך זה ייראה בחודשים הבאים, אבל בינתיים זה נראה לי נחמד ואני מקווה שגם אתם תהנו.

כאן בבלוג

למקרה שלא שמתם לב, הקונכיה מארחת השנה בפעם השנייה את המצעד השנתי של עידו ישעיהו, שמתפרסם קודם כל בפרופיל שלו בפייסבוק ואחר כך כאן. המצעדים שלו משלבים בצורה טבעית לחלוטין שירים מלב המיינסטרים עם שירים השייכים לעדות האינדי והאלטרנטיב, וגם כל מה שנמצא בין לבין, וכך לדעתי זה צריך להיות. ובכלל מה שהכי חשוב – יש לו טעם משובח. זהו לינק ישיר לכל הפוסטים בסדרת 2011, וזהו המצעד מהשנה שעברה.

הקצה

1999 הייתה השנה האחרונה של שנות ה-90, של המאה ה-20 ושל המילניום. וכך נמצא שם הולם בגלגלצ למגזין המוסיקה האלטרנטיבית החדש שעלה לאוויר: "הקצה". באותה השנה, הייתי חייל צעיר ושבוז וחיפשתי מישהו שיכוון אותי למחוזות מוסיקליים שונים ומרתקים. הקצה הייתה שם בזמן הנכון. אחרי 3 שנים של האזנה יומיומית לתכנית, השקתי בסוף 2002 את תכנית הרדיו שלי, הקונכיה, שעוצבה על פי התבנית של הקצה, אבל נערכה על ידי ולפי טעמי האישי. כל מי שמכיר אותי יודע כמה התכנית השפיעה עלי ודחפה אותי, למעשה, לרצות לעשות את אותו הדבר שהם עושים: להביא לקהל הרחב את הדברים הנפלאים והכמעט לא מוכרים, היהלומים החבויים. בסוף אוקטובר הודיעו קוואמי ונדב בבלוג של הקצה שהתכנית יורדת מלוח השידורים של גלגלצ, בעקבות החלטת התחנה הצבאית לרענן את השורות. בימים הבאים הרשת געשה באופן מעט מפתיע, והידיעה הגיעה אף עד לעמוד הראשי של הארץ. מיד לאחר הפרסום נפרדו מהתכנית שני מאזינים נאמנים: גיאחה ב-YNET ובן שלו מהארץ. בהמשך, הגיב באריכות עומר בן רובי, סגן מנהלת גלגלצ, על ההאשמות שהועלו נגד התחנה בעקבות הביטול: "אפילו אנחנו, חובבי האלטרנטיב, לא הצלחנו לשכנע את עצמנו שגלגלצ של אחרי שמונה בערב צריכה להתחפש למשהו אחר". הכתבה המעמיקה ביותר שנכתבה בנושא היא זו של נטע הלפרין מעכבר העיר, אליה התראיינו עומר בן רובי, בן שלו, אור צלקובניק, קוואמי ונדב רביד. את שתי האגורות שלי בנושא כתבתי לאחר שקראתי את המאמר של בן רובי:

משום מה אני מצליח להבין את הנקודה שהוא מעביר שם. גלגלצ לא הייתה מאז ומעולם תחנה לאנשים שמחפשים מוסיקה חדשה, לא רק בקטע אלטרנטיבי. אחוז השירים החדשים שמושמעים שם הוא מזערי. היא מיועדת למי שרוצה לפתוח את הרדיו ולשמוע שירים שהוא מכיר – זו המטרה שלה. כך שהקצה הייתה שם תמיד עוף זר, והשעתיים של 10 עד חצות היו שעות מתות מבחינת התחנה וגם המאזינים שלה. נתקלתי בהמון אנשים שאמרו שבעשר הם תמיד מעבירים תחנה. אפשר להתווכח האם יש או אין מקום לתכנית של מוסיקה אלטרנטיבית בתחנה כמו גלגלצ, אבל לי זה נראה מיותר. יש חשיבות גדולה לפלטפורמה שבה משודרות תכניות, ואם אין יחסי גומלין בין התכנית לבין הערוץ שמשדר אותה, לא ברור לי מה הטעם שהיא תישאר שם. אם הקברניטים של גלגלצ היו רוצים באמת לעודד את המאזינים להיפתח לסגנונות חדשים, הם היו משלבים חלק מהשירים, לפחות את ה"ידידותיים" יותר שבהם בשידורי התחנה הרגילים. הם טוענים שהם עושים את זה, אבל לדעתי זה אחוז קטן מאוד.

אז איך מתכוננים אנשי התכנית לסיום הבלתי נמנע? בסדרה של תכניות מיוחדות כמובן. בשבוע שעבר קוואמי אירח את בני המה השמעת בכורה של קטעים מתוך אלבום הבכורה שלהם, והמשיך בספיישל מיטב הסשנים החיים באולפן הקצה. עוד בשבוע שעבר, נדב רביד שידר את התכנית האחרונה של הקצה במתכונת הרגילה שכוללת בעיקר מוסיקה חדשה. השבוע יצאו לדרך סיכומי השנה 2011, בתכנית מס' 1 ותכנית מס' 2. ב-11 בדצמבר ייפתחו 3 השבועות האחרונים של הקצה בגלגלצ, ומה מחכה לנו שם? במילותיו של נדב: "מעין גראנד פינאלה שלנו אחרי 13 שנים בתחנה. יהיה מאוד מעניין, יהיו אחלה דברים ויהיו דברים מרגשים ומרתקים ומעניינים וזכרונות ונוסטלגיה". מצעד העשור שנערך לפני שנתיים כבר כיסה את האפשרות שיכינו לנו את "מצעד המצעדים" של הקצה, כך שאני מאוד מסוקרן לגבי מה שקוואמי ונדב מכינים לנו. בינתיים, להנאתכם: מיקסטייפ הקצה שלי מלפני עשור.

טריילרים

שלושה טריילרים – כולם לסרטי אנימציה חדשים ומסקרנים. ParaNorman הוא סרט שמשווקים כ"קומדיה אפלה – מבית היוצר של קורליין". הסיבה לכך היא שאותו אולפן אנימציה אחראי לשני הסרטים, אך חשוב לציין שהסרט לא קשור לניל גיימן (הסופר של קורליין) או להנרי סליק (הבמאי). הטריילר חמוד בכל מקרה, אבל כדי לראות במה מדובר בדיוק נצטרך לחכות לאוגוסט 2012. גם הסרט הבא שנדבר עליו נעשה בטכניקה הנדירה יותר בסרטי אנימציה קולנועיים – סטופ מושן. מדובר ב-The Pirates! Band of Misfits שמגיע מהאולפן עטור השבחים אארדמן, שאחראי בין השאר לסדרת הסרטים הסופר-מצליחה של ניק פארק, "וולאס וגרומיט". לסרט הזה נצטרך לחכות קצת פחות, כי הוא מגיע כבר במרץ. ואילו המלכים הבלתי מעורערים, פיקסאר, שחררו את הטריילר הראשון לסרט הבא שלהם – Brave. חייב לציין שיש משהו מוזר בטריילר הזה, כי בעיניי הוא נראה כמו עוד סרט אנימציה, ולא עוד קילר מבית פיקסאר. אבל אני לא באמת מודאג. ובכלל, אני עוד צריך להשלים את "מכוניות 2".

דוקטור הו

בהתחשב בכך שאני מתנער ממה שקורה בעולמה של הסדרה בהווה, אני עדיין עוסק בה לא מעט. בתחילת החודש נתקלתי בפוסט של סטיבי שכולל שני קליפים מקסימים שבהם אפשר לראות את השחקנים ושאר אנשי הצוות של הסדרה כשהם משתטים ועושים כיף. למרות שזו אחת הסדרות הכי מתועדות מאחורי הקלעים EVER, עדיין יש משהו מרענן ונפלא בלראות את החבר'ה האלה "מחוץ לדמות", פשוט עצמם, עושים חיים. ואז הפנדום (קהילת מעריצים) ראה כי טוב והחליט לעשות שיתוף פעולה עולמי שתכליתו היא מחווה לאחד משני הקליפים, מעין ליפ-דאב של "500 מיילים", שירם הידוע של הפרוקליימרז. ידידתי היקרה דניאל, שלא במקרה היא גם מנהלת פורום דוקטור הו בתפוז, הרימה את מצלמתה ואת חבריה בפייסבוק כדי להכין את החלק הישראלי בשיתוף הפעולה הזה. היא צעקה, קפצה ונתנה את הנשמה כדי להפעיל את החברים, סחתן עליה. גם אני הייתי שם! צילמנו אותו כבר אחרי הרגע האחרון, וחששנו שלא נצליח להיכנס לקליפ הסופי, אבל כנראה שהמיקום האקזוטי שלנו עשה את העבודה, כי אנחנו בכל זאת בפנים לכמה שניות. מה שהכי מחמם לי את הלב בקליפים מהסוג הזה, הוא שרואים בהם אנשים רבים שנמצאים במקומות שונים ולרוב לא מכירים זה את זה, ובכל זאת יש משהו אחד שיש להם במשותף. that's the internet for you, כפר גלובלי אחד קטן.

יוטיוב נשאר יוטיוב

אנשי החינוכית פתחו ערוץ נוסף ביוטיוב שמוקדש אך ורק לקליפים מוסיקליים, בעיקר מזהו זה, אבל לא רק. לא רוצה להשתחצן, אבל חשבתי על זה קודם. יש פה לא מעט אוצרות, ובין הדברים החדשים שעלו מצאתי קליפ לקלאסיקת האייטיז של טובה גרטנר, "אתמול", וגם שני שירים מתוך אלבום הבכורה של שפיות זמנית, שהיא להקה שאני עדיין מאוד אוהב. גם ברי סחרוף גילה את יוטיוב, ולעמוד הרשמי שלו שם הועלו כמעט כל הקליפים הרשמיים שנעשו עבורו לאורך השנים, ביניהם גם כאלה שלא ראיתי אף פעם או שראיתי רק פעם אחת לפני איזה 20 שנה. כשיצא "סימנים של חולשה", אם אני זוכר נכון, ברי החליט לוותר על השיטה הרגילה שבה יוצאים תקליטי שדרים לרדיו כדי לקדם את האלבום, ובמקומם נוצרו קליפים לשירים נבחרים (ואז, כזכור, לא היה אינטרנט או ערוצי מוסיקה שישדרו אותם). "בשבילך", "חבל שאת לא" ו"הזיות" הם שלושה מהקליפים הנדירים האלה.

לקראת פרידה מצ'אק

הפרק האחרון של צ'אק ישודר בינואר. מי שרוצה לספיילר לעצמו את שמו של הפרק האחרון מוזמן ללחוץ כאן. רגע לפני הסוף: הזמנה יצירתית למסיבת הסיום של הסדרה; רגע מרגש מתוך העונה האחרונה, אחד מיני רבים; אנשי NBC יצרו מוזאיקים, יעני התמונות האלה שמורכבות ממיליון תמונות קטנות, של ארבע הדמויות הראשיות בסדרה; ומתחת לטקסט הזה: השחקנים בתמונה עצובה (?) שצולמה 10 ימים לפני שהסתיימו הצילומים. [ואם אין לכם מושג מה זה צ'אק, לכו לקרוא את זה]

לא דובים, בעזרת הנשים

אני מלווה את לא דובים כבר כמה שנים, בערך מאז שהצטרף אליהם אחד מחבריי הטובים ביותר, ארז קריאל. החודש האחרון היה חודש מיוחד עבורם, כי זה החודש שבו הוציאו סוףסוף את אלבום הבכורה שלהם. ארז הוא נגן הבוזוקי שלהם, וגם הלחין יחד עם אבי "אייבי ג'ונס" תורג'מן, כותב השירים העיקרי, את הקטע האינסטרומנטלי הנהדר והמתוזמר גרוזינים. אני מאוד מאוד אוהב את האלבום הזה. חשבתי לכתוב כאן שמכיוון שאני מלווה את הלהקה כבר תקופה ארוכה, ראיתי אותם גדלים ומתפתחים עם הזמן, אבל האמת היא שלעניות דעתי, הצליל שלהם היה מגובש כבר משלב מוקדם. למעשה, בניגוד לדעתו של מבקר אחד, שטוען שהצליל האקלקטי של הלהקה מבלבל אותו עד לכדי השאלה "מה הם בעצם רוצים", אני חושב שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים, וששומעים את זה במוסיקה שלהם. לא דובים לא עשו אלבום שכל שיר בו הוא בסגנון אחר, או שבתוך השירים יש שילוב של סגנונות‬ שונים לחלוטין זה מזה (יש כמה להקות שעושות את זה וזה לגמרי לגיטימי). ‫הצליל עצמו מורכב מאלמנטים שלקוחים מכל מיני ז'אנרים, וזה אחד הדברים שהופך אותו לייחודי ונותן להם סגנון משלהם. אבל זו רק דעתי, ואני בכלל משוחד, אז אני ממליץ בחום פשוט להקליק ולהקשיב בעצמכם. בזמן שאתם מקשיבים, תוכלו לקרוא על העטיפה המצויירת שהכין להם אלון בריאר בבלוג סיפור, כיסוי שעוסק בעטיפות אלבומים (ויה העונג). ומכיוון שאין לי וידאו לשתף לכם מאחת ההופעות האחרונות, אפנק אתכם בבונוס – שני שירים מתוך הופעה של לא דובים מ-2008 שלצערי לא נכנסו לאלבום: "מקבל בהבנה" ו"כל ההומואים". בוידאו הזה מתארח אותו אלון בריאר שעיצב את העטיפה.

Be sure to come back for part 2 עם עוד לינקים מעניינים שיהיו הרבה פחות מסודרים. שאו ברכה.


Posted

in

by

Tags:

Comments

3 תגובות על “רשימת קריאה 11/11 – חלק א'”

  1. תמונת פרופיל של אלעזר
    אלעזר

    הידד רשימת קריאה!! מתכבד להיות המגיב הראשון בפוסט הראשון מסוג זה, ומאחל הצלחה!
    אחלה פוסט

  2. תמונת פרופיל של שירה ו.

    נהנתי לקרוא. רוצה עוד!

  3. תמונת פרופיל של פרנק
    פרנק

    הי שירה!
    אין בעיה, חלק ב' יגיע בקרוב (כנראה מחר).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *