[ חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי | חלק חמישי | חלק שישי ]
10. Broken Social Scene – All to All
אני מת על הקולקטיב הקנדי האדיר הזה, תמיד מעניינים ותמיד מרגשים. איזה שיר מופלא. בדרך כלל הזמרות בקולקטיב הן פייסט, איימי מילן (Stars) או אמילי היינז (Metric), אבל הפעם זוהי ליסה לובסינגר מהלהקה הענוגה Reverie Sound Revue, שגיליתי בזכות נוכחותה בשיר הזה. כמו כל להקה שמסונפת לברוקן סושיאל סין, גם אותה כדאי מאוד לבדוק. הנה מיקס של כמה שירים מתוך אלבום הבכורה שלהם מהשנה שעברה.
9. The Middle East – Blood
הבטחתי שיר נוסף מהסוג שבו המוזיקה נעימה, בסוף אפילו עולצת, אבל המילים כה עצובות. זה הוא. "המזרח התיכון" הוא קולקטיב המגיע בכלל מאוסטרליה. בשיר הזה יש את כל האלמנטים שדורשים לפחות את תשומת לבי – מוזיקה עשירה, גם שריקות מגיעות בהמשך ולבסוף שירה סוחפת במקהלה. האלבום הזה יצא במקור ב-2008, אבל בסוף השנה שעברה שוחרר בארה"ב ומשם זכה לתפוצה נרחבת במהלך 2010.
older brother, restless soul, lie down
lie for a while with your ear against the earth
and you'll hear your sister sleep talking
say "your hair is long but not long enough to reach
home to me
but your beard
someday might be"
and she'll wake up in a cold sweat on the floor
next to a family portrait drawn when you were four
and beside a jar of two cent coins that are no good no more
she'll lay it aside
8. Stars – Wasted Daylight
הלהקה האהובה עלי, אחד מאלבומי השנה שלי, וזה כנראה השיר האהוב עלי מתוכו. אחרי האלבום הקודם והמאכזב שלהם, הרגשתי שהשנה הם חזרו אל היצירה הכי טובה שלהם, Set Yourself on Fire מ-2004, וניסו לעשות משהו דומה. הצליח להם במידה לא מועטת, אבל האלבום ההוא נותר היפה ביותר.
וגם זה, וגם זה.
7. The Hundred in The Hands – Sleepwalkers
שיר פשוט ומאוד יפה של צמד ברוקלינאי עם סך די רחב של השפעות. מה שהכי מחבר אותי אליהם הוא העובדה שיש להם המון רגש ונשמה, כפי שממחיש השיר הזה, לא מעט בזכות קולה של הסולנית היפה. השנה הם הוציאו EP בכורה ומאוחר יותר אלבום בכורה שלם. השיר הזה הוא מהראשון. הנה ביצוע חי, אינטימי ונטול תופים לשיר.
6. Metric – Eclipse (All Yours)
עוד סממן לכך שרגש במוזיקה הכי עושה לי את זה. אני מת על שירים רבים של מטריק ושל אמילי היינז, אבל לא אהבתי אף שיר שלהם כשם שאני אוהב זה.
5. Best Coast – Boyfriend
התופים שפותחים את השיר מילאו אותי אושר קטן כל כך הרבה פעמים השנה, במיוחד כשהם הגיעו במפתיע. יש חיוניות נעורים בשיר הזה, בשני המובנים של המילה "חיוניות". מוזיקה של תמונות ישנות בגווני כתום וצהוב-שמש. נוסטלגיה מתוקה ועכשווית, מלאת תקווה:
" One day I'll make him mine
And we'll be together all the time
We'll sit and watch the sun rise
And gaze into each other's eyes"
4. DJ Fresh – Gold Dust
'משב רוח רענן' יהיה דל מלתאר. 'משב רוח מקפיץ ובועט בתחת' יהיה הולם יותר. איזה שיר ענק, והקליפ לא פחות, עם אנרגיות להזין כמה תחנות כוח. אולי לימים זה ייזכר כסאונד של תחילת העשור. ושמו האמיתי של הבריטי די ג'יי פרש? דניאל שטיין.
3. Freelance Whales – Generator ^ 2nd Floor
הלהקה החדשה האהובה עלי השנה, או "פריצת השנה", בעגה עופר נחשונית. הרכב מקווינס, ניו יורק, שהמוזיקה שלו כל כך עשירה ומלאה בכלי נגינה עד שקל להרגיש שהיא מקיפה אותי בזמן ההאזנה. זו בדיוק המוזיקה שלוכדת אותי וכובשת אותי בקלילות, אינדי פופ מתוק וחכם. האלבום כולו מומלץ.
דוגמית נוספת. וגם זה.
2. Sufjan Stevens – All Delighted People (Original)
יצירה + פאר. כל כך וואו, ובמיוחד בדקות האחרונות. זה שיר באורך של שלושה או ארבעה שירים אחרים, ובכל זאת אחד המושמעים ביותר אצלי בשנה הזאת, כולל ריפיט ברגע שהוא נגמר. ונשאלת השאלה, When the world's come and gone, shall we follow our transgressions or shall we stand strong?
1. Janelle Monae – Cold War
שיר השנה שלי מתוך אלבום השנה שלי, אקלקטי, מעניין (יש לו עלילה שבמסגרתה מגלמת מוניי אנדואידית עתידנית בשם סידני מריוות'ר שעליה לגאול את עמה המנודה, ואגב כך מתאהבת בחברה האנושי למחתרת), עמוס מוזיקליות, מרגש, מזיז ונפלא. בעיניי זהו האלבום השחור הנשי הכי טוב מאז אלבום הבכורה של לוריין היל, שעם כל הנופך העתידני שלו מתבסס עמוקות על ספר השירים האמריקני, מהאחים גרשווין, דרך מייקל ג'קסון ועד אאוטקסט פטרוניה.
אני גם אוהב את הקליפ עד מאוד. העובדה שהיא מסירה מעליה את הבגד בהתחלה נורא סמלית – הנה אני נחשפת. הבכי באמצע הוא כן, היא התייחסה אל השיר בראיון לרגל צילומי הקליפ ואמרה שהוא קרוב במיוחד ללבה ושזו הסיבה לכך שבכתה. הדמעות מגיעות ממש אחרי המשפט, "I was made to believe there's something wrong with me". סינדי סינדי, אבל ברור על מי היא מבוססת.
עוד פנינים מהאלבום:
57821 – שמתאר את אנתוני גרינדאון, אהובה של סינדי, כשהוא כלוא ועורג אליה.
Wondaland
Dance or Die
ועוד ועוד.
כתיבת תגובה