במדינת היהודים – חלק שישי ואחרון

בפרק הזה המסע שלנו מסתיים, ואיזה חתיכת מסע זה היה. טוב, את ההשתפכויות שלי כבר עשיתי (עכשיו תורכם). הפרק האחרון מתאר את עלייתו המטאורית של הערוץ השני, עם התמקדות ב"רק בישראל", "הקומדי סטור", "החמישיה הקאמרית" ו"לילה גוב" – ואגב האחרון, מדברים פה על היצירה הטלוויזיונית הראשונה והאחרונה של חנוך לוין ששודרה במסגרת התכנית. יש למישהו עותק של זה?
ומה יהיה בפרק ה-12 (היפותטית, כמובן) בסדרה, 5 שנים אחרי? הסדרה של בר-און מסתיימת בעצם בסוף שנות ה-90, והיא לא ממש נכנסת על המילניום הבא. בפרק על הסאטירה של "ניקוי ראש" ו"החרצופים" מדברים קצת על למה "נקעה רגלו של הם" מסאטירה. אז מה, המצב כל כך גרוע שכבר אי אפשר לעשות לבקר פה אף אחד? כשניסיתי לדמיין את הפרק הבא, חשבתי שבהמשך לפרק ה-11 שמתמקד במעבר הדרסטי לטלוויזיה בשנות ה-90, הפרק הבא צריך להראות את המעבר המעניין למדיה החדשה – האינטרנט – בשנות ה-2000. אבל איזה הומור וסאטירה יש לנו בעשור הזה? חוץ מ"ארץ נהדרת". האמת, אם היו מכניסים פנימה את הקאלט של חבורת היפופוטם ו"המוסד הסגור" שלהם זה היה יכול להיות מגניב, אבל מדובר בכל זאת בתנועה די שולית, שגם אם יש לה כמה אלפי מעריצים, היא עדיין לא המונית מספיק כדי להיות משמעותית ברצף דברי הימים של הבידור הישראלי. ולגבי שאר המערכונים המיועדים לאינטרנט (כמו "טופי והגורילה" המיותר) הרמה כל כך נמוכה שאין בכלל על מה לדבר. אז מה אתם אומרים? לאן אנו ממשיכים מכאן?
הפרק האחד-עשר: עוד לא בשל וכבר רקוב – להורדה
60 דקות. במאית: ענת זלצר


יוצרי הסדרה:
ענת זלצר, מודי בר-און, אריק ברנשטיין, עמי אמיר
עריכה ותסריט:
ענת זלצר, מודי בר-און
מפיקים:
אריק ברנשטיין, עמי אמיר
מפיקים בפועל: הילה אלון, סשה וילנסקי, רוני מנור
צלם ראשי: בועז יהונתן יעקב
עורכים: מוריס בן מיור, איילת גיל, אורטל בובר, נקו טורקניץ, עמי טיר, מוריס בן מיור
במאי ראשי: גבריאל ביבליוביץ
תחקירנית ראשית: לימור שיפמן
תחקיר פיתוח הסדרה:
לימור שיפמן, אסף גלאי, יערה שחורי, גוני חרלפ, פנינה אמיר, דניאלה רייס, איילת עופר


Posted

in

,

by

Tags:

Comments

7 תגובות על “במדינת היהודים – חלק שישי ואחרון”

  1. תמונת פרופיל של אבישי
    אבישי

    אני אומר רק מילה אחת, חבר:
    ת ו ד ה ! ! ! ! !
    סדרה מעולה!

  2. תמונת פרופיל של ירון

    תודה תודה!!! זו סדרה ממש גדולה, מודי בראון יודע לעשות ולהגיש אותם…
    דרך אגב יש לך את "הכל אנשים" גם של מודי ששודרה בחינוכית

  3. תמונת פרופיל של יעל

    אהבתי את מה שכתבת על הפרק הקודם, וגם את הציטוט הכל כך קולע של גידי גוב.
    מעניין לציין שבפרק הזה מדבר צביקה הדר על פאזת ז'וז'ו חלסטרה ומספר איך שייף את הפינות של הומור הסטנד-אפ שלו כדי לא לפגוע בקהל, והבנתו שצריך לתת לקהל מה שהוא רוצה ולא לנסות לאתגר אותו או להכניס איזשהו מסר שעלול לפגוע או לגרום למחשבה. ממש אפשר לראות איך מתחיל להיסלל שם השביל שלו לעבר קריירת "ערב טוב ניצנים".

  4. תמונת פרופיל של דיונון
    דיונון

    אתה אדם קדוש.
    תודה
    תודה
    ועוד פעם תודה

  5. תמונת פרופיל של שי גולן
    שי גולן

    סוף עצוב ומצחיק, הקומיקאים הפוליטיים והפוליטיקאים הבדרנים.
    יש לי יש לי המצחיק בטימטומו לצד יגאל עמיר המפחיד בחיוכו.
    סדרה מצויינת שראוייה להרבה יותר מהעלאה בבלוג באינטרנט, אבל עד שיכירו בזה. תודה רבה לך פרנק.

  6. תמונת פרופיל של ליאב
    ליאב

    תודה תודה תודה ואלפי תודות !!! רק עכשיו מצאתי !
    המון חיפושים אחרי הסידרה הנהדרת הזאת !!!
    כל הכבוד !!! ענק !!!
    אם אתה כזה צדיק אולי יש לך אפשרות להשיג –
    סרטי תעודה מצויינים שעשה ניצן הורוביץ ( היום ח"כ במשרה מלאה ) –
    כמו "הים לקח הכל" – על אסון הצונאמי ויש עוד שאני לא זוכר את שמם עכשיו …

  7. תמונת פרופיל של מודי וידנפלד

    הי זאת היתה סדרה נהדרת וחשובה. לאחרונה יהונתן גפן עשה לה מעין סדרת המשך (העולם עצוב אז צוחקים). חבל שלא הוציאו אותה באופן מסחרי/השאירו לינקים לצפייה ישירה של כל הפרקים. לגבי התקופה שהסדרה לא הזכירה, מתחילת שנות ה2000: הזכרת את ארץ נהדרת, שהפכה בינתיים למוסד הותיק ביותר בתחום הסאטירה הטלוזיונית-בעבר לטעמי הם היו הרבה פחות סאטיריים ויותר מדי בידוריים, אבל בשנים האחרונות הם הפכו נוקבים ובקורתיים יותר, אבל עדיין אפשר להרגיש שהם לא מעיזים ללכת רחוק מדי מאימת הרייטינג ואולי גם מאימת הקהל. אסף הראל ניסה בשנה האחרונה לעשות משהו יותר חריף – והנסיון לא האריך ימים. יש גם את מצב האומה שהפכה לגב האומה – פה ושם יש אמירות חזקות, אבל יש שם לא מעט בינוניות וסתם בדיחות תפלות. והיו גם התוכניות של שי ודרור והרצועה של עוזי וייל. ניסיון מעניין לעשות סאטירה על העבר הרחוק והקרוב נעשה עם 'היהודים באים'. בתור חובב הסאטירה בעבר, אני מקווה שניקוי ראש תשודר פעם בשלמותה (ערוץ 1 שידרו עד לסגירתם רק 26 פרקים מתוך 32) או עדיף תצא בפורמט דיגיטלי וכנ"ל החמישייה הקאמרית (קצת פרסומת עצמית: על שתיהן עשיתי דפים בפייסבוק שמפרטים את התוכן בכל פרק) וגם הפינה של שלמה ניצן מתוכניות יום שישי (גם עליה עשיתי דף). ושאלה לסיום: ידוע לך או לאחרים אם הופיע באחד הפרקים קטע משיר על האינתיפאדה הראשונה שצונזר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *