טל מטמור
מפיק
חטוב
גיטרות נוספות
מחשב

ב- 9.12.1978 נולד בחולון, ושם מתגורר עד עצם היום הזה.

בילדותו למד קסילופון ואורגנית, ובכיתה ה' למד גיטרה במשך שנה והפסיק.

את חשיפתו למוסיקה מהצד המעשי חווה בגיל 12 כאשר שמע, כמו כולם באותה התקופה, Guns N’ Roses ו- AC/DC, ושב ללמוד גיטרה במטרה להיות כמו סלאש. בתיכון עוד ניגן בלהקת רוק מקומית, ומעיד שאז ניגן יותר טוב מאשר היום, אך זה רק טבעי. את חלום סלאש החל נוטש עם השנים, כשנחשף לסבך המוסיקה האלקטרונית שהחלה תופסת נתח דומיננטי מהשוק באותה העת, כמה שנים לפני הפריצה הגדולה של הז'אנר (בין השאר - לתוך כל ז'אנר אחר). הוא החל לאסוף ציוד כגון סיקוונסר מידי, מכונת תופים, וכדומה, והחל להתנסות באמביינט, ג'אנגל, טראנס, וכל הבא ליד. בהכל שילב גיטרות, אבל להיות גיטריסט כבר לא הייתה מטרה בעיניו, ובגיל 16 כבר הבין שעניינו מוסיקה בכללותה, לאו דוקא נגינה בכלי כזה או אחר.

בגיל 18 משכה את תשומת לבו מודעה ב'אקט מוסיקלי' ועד מהרה מצא עצמו עובד באולפן של יזהר אשדות. העדר השכלה מוסדית במוסיקה, סאונד, או אלקטרוניקה לא מנע ממנו להתקדם בעבודה על פי הידע המוסיקלי שרכש באופן עצמאי ומינון גבוה של אינטואיציה, ותוך כך ללמוד סגנונות הפקה רבים ומגוונים. עד מהרה בחר להיות מפיק מוסיקלי, ובהדרגה צבר מוניטין של וויז-קיד בכל מה שקשור בדגימות, לופים, מהירות ויעילות של עבודה והחל להשתלב יותר ויותר כמפיק וטכנאי הקלטה של אמנים רבים מן השורה הראשונה.

את ירון שראל הכיר ב- 1999 כשעבד עם רונן סבו (סוליקו) על טרקים של דיסקו-האוס על המחשב הביתי וירון הוזמן להקליט קצת בס. הוא וטל גילו שפה משותפת והתחברו מיידית. כעבור חצי שנה הזמין ירון את טל להופעה בבארבי. בתחילה לא הצליח טל להכנס לראש של הלהקה, וגם פחות אהב אז את הקול של ניר, לטעמו שר היום הרבה יותר טוב. בשנת 2001 , הזמין ירון את טל להפיק שני שירים של אינפקציה – זה עושה לי שמח והיום שלנו. במשך תקופה ארוכה לא קרה הרבה בנושא, עד שיום אחד בא טל לחנות הוידאו של האוזן השלישית, שם הכיר את גיא שמי מביקורים קודמים עם ירון. במהלך שיחה אמר שמי 'וואלה אולי תבוא להפיק את האלבום השני של אינפקציה?' טל, שהיה נורא עסוק באותה העת משום מה אמר 'בסדר'... מכאן החל התהליך הארוך שהוביל לאלבום 'בכיף'.

בשלהי 2004 חבר ללהקה. הסיבה הרשמית הייתה שהלהקה זקוקה לו בכדי להעביר את העיבודים החדשים להופעה באופן יאה. יודעי דבר מספרים שרצה לגנוב את תואר ה'חתיך' ו'בן הזקונים' מגיא שמי.

את אהבותיו המוסיקליות הוא יכול לספור במשך ימים ארוכים, הנה כמה לדוגמא: Faith No More, Mr. Bungle, פראנק זאפה,  AC/DC, גוון סטפני, מייקל ג'קסון, Slipknot, The Haunted, Pixies, Nirvana, Led Zeppelin, Deep Purple, ג'אסטין טימברלייק, בריטני ספירז, גרייס ג'ונס, Duran Duran, Depeche Mode, A-Ha, ובכלל - מלא מוסיקה משנות ה-80, הרבי הנקוק, אייזק הייז, מרוין גיי, בארי ווייט, קליס, סנופ דוג(ג), מיסי אליוט, באסטה ריימס, בתחילת דרכו כאלקטרונאי התחבר יותר לטראנסים של סימון פוספורד וג'אנגלים למיניהם, Squarepusher, The Orb ועוד.

דוקא לג'אז הוא לא מתחבר יותר מדי, לא מעבר לנאט קינג, סינטרה, שירלי בייסי ודומיהם, ולא אוהב את Pink Floyd! "אני אוהב את הFun במוסיקה ולא אוהב דברים שאתה שומע ומדליק נר".

את תפקידו העיקרי באינפקציה מגדיר טל כריסון הלהקה, "שהאגו של הנגנים המגניבים לא יבוא ע"ח האיכות של המוסיקה".

בנוסף לעבודות מזדמנות עם ברי סחרוף, דני סנדרסון, גלי עטרי ודודי לוי, כולל תיק העבודות המרשים של טל את האלבומים הבאים, בין השאר:

- יזהר אשדות - זמן קסם, 1999, הקלטה
- עמיר בניון - אותו מקום, אותה הרוח, 1999, עיבודים
- מיכה שטרית - סנטיאגו דה קובה, 2001, הפקה (3-4 שירים) והקלטה, ואף הצטרף לסיבוב ההופעות שבא בעקבות האלבום
- אריק איינשטיין - שמש רטובה, 2002, הפקה (4 שירים)
- רונה קינן - לנשום בספירה לאחור, 2004, נגן אורח בשיר 'מבול'
- רפי פרסקי - בלב ובנפש, 2005, הפקה, הקלטה ומיקס
- פיטר רוט, 2005, הפקה (בשיתוף עם פיטר רוט), הקלטה ומיקס
- אינפקציה - בכיף, 2005, הפקה
יזהר אשדות - במרחק נגיעה מכאן, 2005, הקלטת תופים
- חמי פורבוכראי - אמן פרסי אשר אלבומו יצא בקרוב בלייבל של התו השמיני ("שירים בפרסית/עברית, לחנים פרסיים, הפקה אלקטרו-אקוסטית, היפ-הופ-אתני (לא ראפ)"), 2005, הפקה
- נורית גלרון, בימים אלו מקליט לה אלבום
- תמי ענבר, אלבום מוכן שיציאתו מתעכבת כבר זמן רב בשל בעיות פנימיות בחברת הד ארצי, הפקה