זהו מיקסטייפ שמגיע כתוצאה מכך שארבעים ושמונה שעות לפני שהם עולים לתקלט במועדון האומן שבע עשרה בתל אביב אני תופס את עצמי וקולט שאחרי כל התכנונים שבשבועות שיובילו לערב הזה שבו הם הולכים להעיף את הרחבה…

אז ככה: לפני יותר משנתיים ניסיתי לשכנע אתכם בספירת העונג שחייבים להביא את סולוואקס לארץ. זה לא ממש עבד. הרבה אמנים מחו"ל הגיעו לכאן מאז, חלקם אפילו מבלגיה, אבל הלהקה הספציפית הזאת טרם ראתה את נמל התעופה בן גוריון. אז בסדר, אני מנסה להיות מחובר למציאות כמה שאפשר ואני מבין שאי אפשר להביא לכאן כל הרכב קיקיוני שאהוב על ידי שלושה אנשים. אבל אנשים, אתם לא מבינים מה אתם מפסידים? גם אני לא ממש ידעתי עד שבספטמבר האנשים היקרים האלה הוציאו DVD שכולל סרט דוקומנטרי על סיבוב ההופעות האחרון שלהם + סרט הופעה שלם שבו נערכו 120 הופעות לתוך חווית צפייה מלאה אחת. אני לא ממש טיפוס של מסיבות, אבל חברים – זאת מסיבה שאני פשוט חייב להיות בה. בקליפ[…]

כבר שנים אני מתלונן על זה שעם כל האמנים שמגיעים לארץ, אני לא יכול להתרגש כי אני לא ממש אוהב (ולפעמים אפילו מכיר) אף אחד מהם. השנה הזאת התחילה ותוך זמן קצר נראה שזה הולך להשתנות: ב-2009 צפויים להגיע לכאן דפש מוד ובלו מן גרופ, והחברים הטובים ממונוקרייב פתחו חברת הפקות שכבר הביאה לכאן את חוזה גונזאלס בהצלחה גדולה, והצליחו להפתיע עם ההחתמה הבאה שלהם: הוברפוניק, אחת הלהקות האהובות עלי בעשור האחרון. כששלושת האלבומים הראשונים והנהדרים שלהם הם חלק מהדיסקיה שלי, אני כבר לא מרגיש צורך להתלונן. בנוסף לשמחה על הגעתם להופעה אחת ויחידה בארץ (וזוהי גם הזדמנות אחרונה לראות אותם עם הסולנית שלהם מהאלבום השני ועד היום, גייקה ארנארט), אני גם שמח לסמן שעוד להקה בלגית מצוינת תופיע בארץ.[…]

השבוע מגיע לסיומו פרוייקט ספירת העונג שנמצא בתוך "עונג שבת", האתר של גיאחה מהשרת העיוור. זה נחמד לקרוא את כל מה שאנשים כתבו על האמנים הלועזיים שהכי עושים להם את זה, המוסיקאים שהם הכי רוצים שיגיעו להופעה בארץ. אני כתבתי על סולוואקס, והתלבטתי איזה שיר לשים: את השיר שהכי אהבתי באלבום האחרון או כמעט כל שיר מהאלבום השני, שהוא אלבום מופת לדעתי. בסוף החלטתי על השיר מהדיסק השלישי, אבל מאז הוא כבר נמחק ולכן אני נותן לכם היום את אחד השירים האהובים עלי ביותר מהשני. אני מקווה שתהנו ממנו:  Soulwax – Flying Without Wings