אם היו אומרים לי, כשהייתי ילד בן 6 שאוהב את האשם תמיד, שיום אחד יהיה לי חלק קטן בהוצאה מחודשת של הקלטת הזאת – לא הייתי מאמין. זה הסיפור:
הדמות של האשם נולדה בתכנית היומית של ארז טל ואברי גלעד בגלי צה"ל, "מה יש", באמצע שנות השמונים. יאיר ניצני הגיש את הפינה "פתחון פה", שבה הציג את פרשנותו של ענייני היום, מנקודת מבטו של האשם, דמות של שדרן ערבי שמציג אג'נדה פטריוטית וציונית, יש שיאמרו אפילו ימנית (ובכך הקדים ב-35 שנה את "הבלוגר הסעודי". קצת משוגע, לא?) (הנה גרסה נדירה של פינת הפרשנות בטלוויזיה). עכשיו, אפשר להיכנס פה לדיון על האווירה החברתית והפוליטית שאיפשרה לדמות הזו להתקיים במדיה הישראלית בימים שלפני האינתיפאדה, אבל אני לא מספיק מלומד בשביל זה וגם באנו להנות, אז מי שרוצה יוכל להמשיך בתגובות. בכל מקרה, כשהייתי ילד לא שמעתי את "מה יש" והכרתי את האשם בזכות הקליפ שעשו ללהיט הגדול ההוא בלב הפריים הטיים הקטן של האייטיז, כלומר ב"סיבה למסיבה".
"האשם הוא שלנו, האשם לא לבד ובטח לא פרייר של אף אחד" (זה השם המלא של השיר!) הוא שיר מדליק (נו, בכל זאת אייטיז), שמוזכר עד היום כאחד מאבני הדרך בהיסטוריה של הראפ הישראלי. המון משחקי מילים על גבול הנונסנס, והמון שורות שכיף לצטט (רוב חיי אני נלחם באינסטינקט לענות "אני אני מלצר בבית קפה" כששואלים אותי "מה אתה עושה"). מבחינתי, זה כנראה שיר הנובלטי האולטימטיבי בעברית. בעקבותיו רצתי לקנות את האלבום הקצר שניצני הוציא ב-1986 על קסטה בלבד, ואני לא יכול להגיד מה חשבתי על הקסטה אז אבל במהלך השנים הקשבתי לה מאות פעמים. הקלטת כללה עוד להיט ענק שכולו שורות שוות ציטוט: "שיר המנגל", שהיה הלהיט הגדול של קיץ 86' (עוד עליו בתגובות). היא כללה עוד שירים שהם טייק אוף על שירי קיטש מחו"ל, כמו "האשם אולווייז פול", שמתאר את כל הפוליטיקאים של התקופה מתאספים במסעדה אחת, וכל אחד מהם מוזכר עם המאכל האהוב עליו. שנינות רודפת שנינות.
חשוב לציין שלא מדובר בקלטת ילדים, וסביר להניח שרוב הבדיחות והרפרנסים עברו מעל הראש הקטן שלי, אבל משהו בהומור העקום והסוריאליסטי לעתים (בעיקר במערכונים) בכל זאת חילחל. קשה לי לצפות מה יחשוב עליה מישהו שיקשיב לה היום לראשונה, וכנראה שזה מקרה קלאסי של להיות שם בזמן הנכון ובגיל שהייתי בו אז, אבל בשבילי זה לחלוטין אחד מהאלבומים שעיצבו אותי, ועזרו לי להבין שאני אוהב את החיבור בין הומור ומוזיקה.
כשהתבגרתי, קיוויתי שהקסטה תזכה לחיים חדשים כשתצא מחדש על דיסק, אבל ככל שנקפו השנים נהיה ברור יותר ויותר שזה לא יקרה. ואז, כשהתחלתי לעבוד באנ.אמ.סי בשנה שעברה, הסתבר לי שיש אפשרות להעלות את הקלטת לשירותי הסטרימינג, רק שאיכות הסאונד תהיה לא טובה כי חוץ מקטע אחד שניצל, לא נשמר המאסטר של הקלטת המלאה. זכרתי שחלק מהקטעים יצאו על אוספים בעבר, וגם על תקליטי שדרים שנשלחו לרדיו, והבנתי שיש פה הזדמנות לעשות מעשה ולגרום לקלטת הזאת להישמע טוב, לראשונה מזה 35 שנה. אז יצאתי למבצע איתור וליקוט, ובעזרת אנשים טובים כמו אייל גולדמן היקר, הצלחתי להרכיב גרסה משופרת של הקלטת, כשאת התהליך השלים רן יורגנסון, שבכישרון רב אחראי למאסטרינג. אז אמנם אין הוצאה מחודשת בדיסק, אבל יש בסטרימינג!
עכשיו פיסת ההיסטוריה הקטנה הזו שחשובה לי ולעוד כמה אנשים זמינה סוף סוף לכולם (יש גם ביוטיוב) ואני שמח וגאה על זה וגם על איכות הסאונד המשופרת. מקווה שתהנו, ותעבירו הלאה.
בונוסים
- כל הדרכים להאזין לקסטה במקום אחד
- שיר מהקסטה שלא נכנס להוצאה המחודשת
- רמיקס של אמיר כהן ללהיט
- יאיר ניצני מספר על אחורי הקלעים של "שיר המנגל" באתר שלו
- ניצני מספר לקובי אוז על שיר המנגל והמפגש עם דיטר בוהלן בסדרה "צליל מכוון" (תודה לאלון!)
- "אני השדרן" – עוד שיתוף פעולה של ניצני/אשדות מאותה התקופה (פסטיגל 86')
- האשם מפרסם את קו-אופ הריבוע הכחול
- מארקי פ’אנק ועופר טל מספרים באנגלית על הפלקסי-דיסק של האשם תמיד שכלל שני שירים וחולק עם העיתון ״מוניטין״. השיר ״סקס משמין״ בהוצאה המחודשת הגיע מאחד העותקים האלה.
- אפילו ג'ון פיל (!) השמיע את האשם, וזה היה מאותו הפלקסי שהוזכר בבולט הקודם.
כתיבת תגובה