1988: עלייתו של האסיד האוס

פוסט אורח של קוואמי (פורסם במקור בפייסבוק)

ב-87' ההאוס האמריקאי הפך למשהו יותר ויותר אהוב בבריטניה שהוקסמה ממנו, והדאנס החדש דאז בכלל תפס תאוצה, אבל 87' היתה רק השנה שהכינה את הקרקע. ב88' הכל פשוט התפוצץ. סאונדים אלקטרוניים בכל מקום, מכונות תופים החליפו יותר ויותר נגינת תופים "אמיתיים", המקצבים הפכו למהירים יותר, זה היה חדש באוזניים גם למי שאהב וגם למי שלא אהב, ופשוט נשמע כאילו עולם חדש של צלילים הגיע והחליף כמעט בבת אחת את העולם הקיים, לפחות בכל הקשור לפופ ולמוזיקה שרקדו במועדונים.

שתי המגמות הבולטות ביותר היו שירים שהורכבו מהמוני סימפולים שנדגמו משלל שירים שונים, כשדיג'יים ומפיקים בונים מהסימפולים האלה שירים חדשים לגמרי (ללא עבודת מחשב מיינד יו) – מגמה שיריית הפתיחה שלה לחלוטין התרחשה ב87' עם פאמפ אפ דה ווליום של מ.א.ר.ר.ס ועם הרמיקס של קולדקאט ל-Paid In Full של אריק בי אנד ראקים. המגמה השניה – שדי מהר הפכה לראשונה בחשיבותה – היתה האסיד-האוס. אסייייייייייייד. וזו כבר באמת היתה מהפכה ותופעה חברתית גורפת, בשלב ראשון לפחות בבריטניה.

הנוער הבריטי נטרף מהסאונדים החדשים ומהמסיבות האופוריות שההאוס והאסיד הביאו איתם, ההורים שלהם שקשקו מפחד מהאסיד-האוס בגלל התקשורת הבריטית שהבהילה אותם עליו, ובערך כל מה שהגיע אחר כך בעולם הדאנס, התקלוטים, המסיבות וההפקות הדאנסיות על תת-ז'אנריהן חייב את עצמו לגראונד זירו של מה שקרה באותה שנה. אם נדייק עוד יותר: לתחילתו של "קיץ האהבה השני".

עם יד על הלב – בזמן אמת באותה שנה בכלל לא התחברתי לא לאסיד-האוס ולא להאוס ללא האסיד. לקח לי זמן להבין בכלל מה הלך שם, ורק ב89' התחלתי להתיידד עם דאנס ולאהוב דברים ששמעתי שהגיעו ממנו (שנה זה הרבה זמן כשאתה ילד!), אבל כיום אני מוקסם מזה לגמרי. 1988 היתה נקודה מהממת בזמן בה הכל היה טרי, והמון מוזיקה בעולמות הדאנסיים נולדה ממחסור באמצעים, מאנשים שלא היה להם כסף להכנס לאולפן יקר ולהקליט, מאנשים שלא נתמכו ע"י חברות תקליטים גדולות, ומאנשים שיותר התעניינו בלייצר משהו לרקוד איתו מאשר בזה שאנשים ידעו מי הם ויעריצו אותם. אלוהים עדיין לא נחשב לדיג'יי. ובנוסף לכל אלה – ההאוס האמריקאי המשיך לשחרר לעולם קטעים נהדרים, שעמדו בפני עצמם גם בלי קשר למה שקרה בבריטניה. אז הכנתי לכםן מסיבה שמורכבת מכל אלה, ותוך כדי גם דיברתי על הכל.

(שוב דובי:)
לקחתי את השעה השלישית מהספשל שעשיתי בקצה לפני 3 שנים והפכתי אותו למיקסטייפ/סט להנאת כל מי שרוצה רק את המוזיקה. יש כנראה עשרות ואולי מאות אוספים של אולדסקול בעולם, אבל יש רק אחד שהוא שלי:


    Posted

    in

    ,

    by

    Tags:

    Comments

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *