תומר קריב ברשימה קצרה לכבוד התקליט החדש ז׳אן קונפליקט – The Complete Recordings.

ז׳אן קונפליקט היתה הלהקה הכי חשובה בכל מה שכונה ״דאון טאון תל אביב״ בתחילת האייטיז. היא היתה הבסיס למשיכת הסצינה ההיא מהשוליים למרכז.

הכל התחיל כשפורטיס הסתכסך עם שולץ ולהקת כרומוזום התפרקה. כרומוזום היתה שילוב מופרע בין מופע אורקולי לאלתורי ווקאל על רקע נגינה חיה. הם היו אחד הטריגרים להתעניינות התקשורתית בסצינה,כשהוזמנו להופיע במוזיאון תל אביב. החדשנות שלהם התפוגגה מהר מאוד, ופורטיס הקים את כרומוזום 2, להקה שלא השאירה הקלטות, אבל יצרה את המפגש בינו לבין רונן בן טל, קלידן וטכנאי הקלטות שהיה לו את מה שלא היה לפורטיס-חוש עסקי. הצלע הנוספת היתה ז׳אן ז׳אק גולדברג, שעדיין תופף עם הקליק, ומצא את עצמו בקיץ 82 בהרכב בשם 4טיס וחברים, שהיה יוזמה אמרגנית כושלת ליצור ״הרכב צמרת״ של הסצינה. ההרכב הזה הוליד שיר ענק אחד (special guest) והרכב גדול יותר – ז׳אן קונפליקט. פורטיס, ז׳אק, בן טל ויקי אבימור התחילו להופיע יחד ב-83', בו זמנית רונן בן טל ואורי ברק התחילו להקים את אולפן ההקלטות DB, שיהפוך את הרכבי השוליים למקצועיים ויקפיץ את רמת הנגינה והמקצועיות במועדונים. פורטיס היה הדמות הבולטת, אבל הוא כבר התחיל לפלרטט עם מינימל קומפקט וכהרגלו התפזר. רונן בן טל לקח בידיים את ההרכב והקליט אותם המון. למעשה, כמו שהוא כותב בתקליט החדש, בכל הופעה הוא דאג לטייפ שיקליט אותה. וככה ז׳אן קונפליקט הפכה ללהקה המתועדת ביותר בתל אביב (חוץ מהקליק).

השירים שלהם היו תמיד לא מתוכננים. פורטיס המשיך את מה שהתחיל בכרומוזום-אלתורי ג׳יבריש על רקע של נגינה. משהו שמשלב בין קראוטרוק לפוסט פאנק. ואחד הדברים שמתועדים יפה בתקליט החדש הם רוח החופש והאלתור, ומצד שני היכולת לכתוב המנונים כמו one day i smile. אבל התרומה הכי חשובה של הלהקה לתרבות המקומית היתה שזאת היתה הפעם הראשונה שבה פורטיס וסחרוף הופיעו יחד לקהל המקומי. בעצם, הפנייה שלהם לישראל נולדה כתוצאה מהאירוחים של ברי בהופעות של ז׳אן קונפליקט ב-85'. האיחוד המוצלח שלהם ב-88' היה זרז לניצן זעירא לפתוח את נענע דיסק ולהציע לפורטיס וסחרוף ליצור אלבום בעברית ואם לא ההופעות המשותפות שלהם בארץ כמה שנים קודם, ספק אם הם היו בכלל חושבים על זה. חוץ מזה, כשמקשיבים היום לז׳אן קונפליקט שומעים כמה הם חלחלו למפיקים של היום. מפיקים כמו רד אקסס, אוטרקי ומוסקומן יוצרים היום קטעים שמנוגנים במועדונים בכל העולם, כשז׳אן ז׳אק יצר ביטים כאלה כבר ב-83'.

זהו אחד הקליפים הכי חדשניים (ואירופאים) שנוצרו בישראל באייטיז. גם זאת תרומה קטנה.

עוד על ז'אן קונפליקט: יורם בר ז"ל – נפילת הפורטיס (20/05/1988)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *