מחר (12.12.2008) יתקיים באוזן השלישית בתל אביב אירוע חגיגי במיוחד שכל כולו הוקרה לאחד האנשים הכי צבעוניים בתרבות הפופ של המאה העשרים: פרנק זאפה. המסכים יקרינו את סרטיו ועל הבמה יופיעו גיליאם (באיחוד מרגש), לא דובים, קרוסלה ועוד. הלהקות יחדשו מיצירותיו של זאפה ויפנקו גם בחומרים מקוריים. האירוע הזה – מומלץ, בחינם והוא מתחיל ב-22:00 אז שפמו את עצמכם והגיעו.

החגיגה הזאת מתקיימת לציון 15 שנה למותו של האיש, ובמקרה גם יום הולדתו חל בחודש הזה. וזה נתן לי את הרעיון של הפוסט הזה, שמוקדש למיקסטייפ זאפה. המיקסטייפ ישמח ללוות אתכם כשאתם מתכוננים לאירוע, והוא יכול גם לעזור לכם להיכנס לעולם המוזר, המופלא והמטורף של זאפה אם טרם עשיתם את זה. החלטתי להימנע מלתת פיסקת היכרות עם האיש, גם כי יהיה קשה לסכם את האיש בכמה שורות וגם כי, בעצם, קטונתי. אז אם אתם מתעניינים תוכלו להתחיל בערך שלו בויקיפדיה (העברית), להמשיך לביוגרפיה שכתב ניב הדס במומה, ולביקורת על אחד מאלבומיו בהארץ מאת אחי רז. וחומר באנגלית באמת לא חסר.

[עוד זאפה: ספשל בתכנית "מגדלור" בקול הקמפוס – ברק חיימוביץ' מארח את נדב וחגי לזר. להאזנה/הורדה ב-icast]

אז כמו שאמרתי – קטונתי. גם לגבי האוסף/מיקסטיייפ הזה, שלא הייתי יכול להרכיב לבד, מהסיבה הפשוטה שאני לא מכיר אותו מספיק (ואני יודע שאני צריך להכיר יותר ואדאג לזה בהמשך). את זאפה שמעתי לראשונה לפני יותר מעשור, כשהחברים שלי מהתיכון השמיעו לי כמה שירים. לשמחתי, הם המשיכו להיות חברים שלי, כך שכשניצת בי הרעיון לאוסף הזה ידעתי למי לפנות. אז תודה גדולה לנדב, ארז, רוי, ניצן ועמית שבחרו את השירים, וחלקם גם הקדישו מזמנם כדי לכתוב כמה מלים שילוו את המוסיקה.

אז מה יש לנו כאן? 19 שירים ב-17 טראקים שהופיעו ב-11 אלבומים וסרט אחד. זוהי רק טעימה קטנה מתוך 57 אלבומים שהוציא בחייו. השיר הקצר ביותר הוא באורך 1:50 והארוך ביותר – 13 דקות ועשר שניות. אם מתעלמים מהבונוס, אז התזמון הכולל הוא קרוב ל-80 דקות (יצא בפוקס!). שימו לב שסדר השירים הוא בגדר "הצעת הגשה"; תמיד התקשיתי בעריכת אוספים שבהם כל השירים הם של אותו אמן. לכן סידרתי את השירים לפי סדר האלבומים הכרונולוגי בו הופיעו. בשבועות הקרובים יהיה אפשר להקשיב גם לכל שיר בנפרד ולאחר מכן יישאר רק הלינק לאוסף המלא. ועכשיו, למוסיקה!

Zappa in a Seashell // Nadav, Erez, Roy, Nitzan, Amit & Dovi by Tapes From The Sea on Mixcloud

להורדת האוסף במלואו: Zappa in a Seashell (ראר, 133 מ"ב)

It Can't Happen Here
מתוך: Freak Out! – 1966
אני מנסה לדמיין מה חשבו לעצמם אותם אנשים שנתקלו, במקרה או שלא, בתקליט הראשון של "אימהות ההמצאה" מיד אחרי שיצא. אם מקשיבים רק לשיר הזה אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באלבום נובלטי שמורכב משטויות שנגרמו כתוצאה מעישון יתר. אבל "פריק אאוט" נחשב לאחד מאלבומי הקונספט הראשונים והוא השפיע על הפקת "סרג'נט פפר". השיר הזה היה השיר שהכי תפס אותי באלבום, בעיקר בזכות השילוב המוזר והיפה של הקולות השרים, וגם שמו של האלבום מככב בטקסט. (דובי)

Who Are The Brain Police
מתוך: Freak Out! – 1966
(ניצן)

Call Any Vegetable
מתוך: Absolutely Free – 1967
(ניצן)

Plastic People
מתוך: Absolutely Free – 1967
בניגוד לשני הקטעים האחרים שבחרתי, שלקוחים מהגלגול האחרון והמהוקצע והג'אזי-פרוגי של "האמהות" (1974-75), הקטע הזה לקוח דווקא מהאלבום השני של זאפה, ומציג את אחד הגלגולים המופרעים ביותר של הלהקה. זו כמעט אנטיתזה לקטעים שיופיעו בהמשך – לאוזן בלתי מיומנת זה נשמע כמו בלאגן אחד גדול של להקה של חבר'ה שלא לגמרי ברור אם הם יודעים לנגן או לא. רגע אחד הם ביחד, רגע אחר כך הכל מתפרק. לרגע זה נשמע כתוב, שניה אח"כ מאולתר. לרגע הם להקה מדוייקת להפליא, ופתאום הם מזייפים בטירוף. לוקח זמן לקלוט באיזה כשרון הבלאגן הזה מתוכנן וארוג ביחד. וזו רק הפתיחה של המיני-סוויטה הזו, שבהמשך משלבת כלים מאוד מוזרים אחד עם השני באופן חדשני, וכורכת ביחד פארודיות סיקסטיז נמוכות לצד ציטוטים מסטראוינסקי. אחת הסיבות העיקריות בגללן בחרתי את השיר היא שזה השיר הראשון של זאפה ששמעתי, באלבום הראשון שלו ששמעתי. התגובה המיידית שלי הייתה לשים את האלבום בצד, לטעון שהוא מבולגן מידי, ולא לשמוע אותו במשך כשנה. רק אחרי שנה אזרתי אומץ להתמודד איתו שוב, ומאז ועד היום לא עזבתי את זאפה. (נדב)

Peaches in Regalia
מתוך: Hot Rats – 1969
אחת היצירות היפות והמוכרות של זאפה שאפילו נמצאת ברִיל בּוּק (התנ"ך של נגני הג'אז) באופן בלתי מוסבר ובפרטיטורה מפורטת ברמה לא אופיינית לספר המופשט. השיר זכה גם לביצוע אדיר ב"סאטרדיי נייט לייב", בו מככבים כמה מהנגנים הגדולים בהסטוריה – ז'אן לוק פונטי (כינור), טרי בוזיו (תופים), רות אנדרווד (קסילופון וכלי הקשה). (ארז)

Cletus Awreetus-Awrightus
מתוך: The Grand Wazoo – 1972
(עמית)

Don't Eat The Yellow Snow
מתוך: Apostrophe (') – 1974
(ניצן)

St. Alfonzo's Pancake Breakfast + Father Oblivion
מתוך: Apostrophe (') – 1974
באלבום הזה זאפה מספר סיפור על חלום הזוי ביותר. צייד הפרוות אשר התעמת עם נאנוּק האסקימוסי ונפגע בעינייו משלג מהול בצרכי כלבים הולך לביתו של סיינט אלפונזו למצוא מרפא. מה שקורה שם כבר זה כבר סיפור אחר… (ארז)

Echidna's Arf (Of You)
מתוך: Roxy & Elsewhere – 1974
אחד הקטעים הכי מורכבים של זאפה, שעד כמה שקשה להאמין הגרסה היחידה שלו שיצאה אי פעם היא גרסה בהופעה חיה (עם קצת תיקונים באולפן). מה שאני אוהב בקטע הזה זה שהוא מצליח להיות קומי להפליא, גרוטסקי למדי, פאנקי וכמעט רקיד, וגם יצירה מורכבת ומאוד משוכללת מבחינה מוזיקלית. חוץ מזה, השם "נביחת קיפוד הנמלים" הם שם נפלא, לא? (arf הוא אחד המוטיבים החוזרים של זאפה, שמופיע בעוד שירים ואלבומים) (נדב)

Inca Roads
מתוך: One Size Fits All – 1975
אחת היצירות הנחשבות ביותר של זאפה, אפילו ערך בוויקיפדיה יש לה! מתוסבכת ויפהפיה. (ארז)

Sofa no. 1
מתוך: One Size Fits All – 1975
התשובה הניצחת לכל מי שטוען (ובמידה מסויימת של צדק, סה"כ) שזאפה הוא טכנוקרט לא מרגש. הספה הזו, שמופיעה גם על עטיפת האלבום, משמשת נושא לקטע אינסטרומנטלי רגוע וחם, עם מלודיה ברורה וכמעט קליטה. רק בהאזנות חוזרות שומעים את דקויות העיבוד האינסופיות, ואת כמות המחשבה שהושקעה כדי שהקטע יישמע כל כך נעים וזורם, למרות שהוא בעצם מורכב לא פחות מיצירות אחרות של זאפה. זאפה עצמו טרח "לקלקל" (או לשפר?) את השיר בסוף האלבום, עם Sofa No. 2, שהוא בדיוק אותו השיר בתוספת מילים אוויליות במיוחד בגרמנית עם מבטא איום ונורא, אך עם הרמוניות קוליות מקסימות. (הידעתם? השיר הזה כל כך ידידותי לאוזן הבלתי מיומנת, עד שנעשה בו שימוש לפני כמה שנים לפרומו בערוץ 2, לתוכנית העוסקת באהבה!) (נדב)

Baby Snakes
מתוך: Sheik Yerbouti – 1979
(רוי)

Dancin' Fool
מתוך: Sheik Yerbouti – 1979
השיר הראשון של זאפה שהכרתי אי פעם. מאוחר יותר, אחרי שהקשבתי לעוד כמה קטעים, הבנתי כמה השיר הזה הוא פופי וידידותי למשתמש, באופן יחסי. ועם זאת, הלחן והעיבוד מסגירים שזהו אכן זאפה, ושהוא יודע גם להיות כיפי ורקיד לפעמים. (דובי)

Watermelon In Easter Hay
מתוך: Joe's Garage – 1979
"ווטרמלון" הינו קטע גיטרה אינסטרומנטלי שהפך להיות אחד הידועים ביותר של זאפה, ואחד המרגשים ביותר… והתואר "מרגש" (במובן המלנכולי ומחוסר הציניות שאליו אני מתכוון), אינו מופיע בעבודות שלו הרבה בכלל. פרט לכך הקטע הזה גם מדגים יפה את עיצוב הסאונד האופייני של זאפה בכל הקשור לנגינת הגיטרה שלו, וכמובן את סגנונו היוצא דופן בנגינה. הקטע גם שימש כפסקול לוויתו של זאפה. (עמית)

Camarillo Brillo/Muffin Men
מתוך הסרט: Baby Snakes – 1979
אלה שני קטעים ברצף מתוך הופעה שנערכה בתיאטרון הפלדיום בניו יורק בליל כל הקדושים‬, 1977. ‫"קמרילו ברילו" מתחבר ל"מאפין מן‬" ‫שנגמר בסולו גיטרה מגניב בטירוף. שני הקטעים האלה ביחד הם מבחינתי שיא ההופעה הזאת‬ ‫ובהחלט סוג של נקודה זוהרת במיוחד בהיסטוריה של זאפה. (עמית)

Dumb All Over
מתוך: You Are What You Is – 1981
(רוי)

Valley Girl
מתוך: Ship Arriving Too Late To Save A Drowning Witch – 1982
מוּן יוּנִיט זאפה בת ה-14 מככבת בחיקוייה לבנות שכבתה הצפוניות והנפוחות. אחד השירים הכי מצליחים של זאפה במצעדים. (ארז)

* * *
בונוס:
Weird Al Yankovic – Genius In France
ולסיום… זהו לא קאבר לפרנק זאפה. אבל זהו השיר (המקורי) שמסיים את אלבומו של ווירד אל מ-2003, וכולו מחווה אוהבת ליצירתו של האיש והמורשת שהשאיר אחריו. אורכו של הקטע הוא 9 דקות (גם לווירד אל, כמו לזאפה, חיבה לשירים ארוכים) ואפילו מתארח בו דוויזיל זאפה בניגון ובשירה.

מידע אינו ידע, ידע אינו תבונה, תבונה אינה אמת, אמת אינה יופי, יופי אינו אהבה, אהבה אינה מוסיקה, מוסיקה היא הכי טובה
(במוסך של ג'ו 1979)

4 thoughts on “זאפה

  1. עמרי הגיב:

    סחטיין על הפוסט המרהיב הזה! ואו, איזה יופי 🙂 עכשיו מוריד את האוסף ואני אשכרה נרגש…כבר שנתיים בערך אין לי סבלנות למשופם המעצבן (מעדיף בהרבה את חבר שלו, קפטן ביFהארט), אבל עשית לי חשק ונדמה לי שזו המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לפוסט הבאמת כביר הזה.

  2. nakamir הגיב:

    אולי הפעם. באמת עשית חשק לתת לו עוד בדיקה.
    אני מכיר ואוהב את – grand wazoo, יש עוד כמה אינסטרומנטליים שלו שאני אוהב מפה ומשם, אבל המילים הדביליות שכמעט תמיד נכנסות מתישהו מוציאות לי את הכיף מאלבומים שלמים שלו בדר"כ.

  3. nakamir הגיב:

    אחרי כמה שמיעות – איזה אוסף נהדר! אהבתי אפילו את השירים עם המילים הדביליות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *