בחזרה ל-94' / אוקטובר

Tori Amos – God
עוד סינגל מתוך האלבום השני של טורי איימוס. הגיע למקום הראשון במצעד ה-Modern Rock Tracks של הבילבורד.
Bomb The Bass – Bug Powder Dust
אחלה גרוב + אחד הקטעים שהגדירו את הביג ביט, לא? (בויקיפדיה כתוב ברייק ביט אבל לדעתי זה יותר ביג) הטקסט של הראפ הוא מחווה לוויליטם ס. בורוז, הסופר ואיש הספוקן וורד שמפורסם בכך שתרם לפופולריזציה של טכניקת הקאט-אפ בספרות (לקחת טקסט ולחתוך אותו כך שיהפוך לטקסט בעל משמעות שונה). את הבייסליין הם הרימו כמו שהוא מהשניות הראשונות בשיר של זמרת הג'אז פלורה פורים מ-1976.

Sparks – When Do I Get To Sing My Way
כשהשיר הזה קיבל יחס בתכניות של עופר נחשון, זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בספארקס. אהבתי את השיר אבל לא היה לי מושג מה זאת הלהקה הזאת, חשבתי שזו עוד להקת יורופופ. מאוחר יותר, גיליתי שזו בכלל להקה אמריקאית שמורכבת בעיקרון משני אחים והוקמה כבר ב-1971. אלה חבר'ה עם ראש מאוד מיוחד, שלעתים היו זורמים עם הזמנים; בשנות השבעים, למשל, נשמעו לא מאוד שונה מרוקסי מיוזיק ובשיר הזה הם בכלל עושים פופ אלקטרוני, כי זה מה ששלט במצעדים באותה התקופה. אבל בשנות האלפיים הם התנתקו מהטרנדים ובחרו בכיוונים מוזרים ומגניבים (את האלבום שלהם מ-2002 השמעתי נונ-סטופ בגלגול הראשון של הקונכיה). זו אחת מהלהקות האלה שמשפיעות יותר על מוסיקאים מאשר על הקהל הרחב, וב-97' פיית' נו מור הקליטו איתם ביצוע משותף ללהיט הכי גדול שלהם, This Town Ain't Big Enough for Both of Us.

וגם – בשנים האחרונות עבדו כמה אנשים על סרט תיעודי שבודק את תופעת ההערצה לספארקס בקרב אותם אנשים בודדים שמפוזרים ברחבי העולם. המפיק הוא גידי אביבי (מבקר מוסיקה לשעבר ואחד מיוצרי הסדרה "סוף עונת התפוזים") והבמאי הוא פיני שץ, והקרנת הבכורה של הסרט הייתה ממש לא מזמן במסגרת פסטיבל הקולנוע בחיפה. מאוד רוצה לראות את זה.

Crowded House – Private Universe
עוד סינגל מתוך "ביחד לבד" שיצא כשנה קודם לכן. למרות שהוא יצא כסינגל אז, את השיר הזה גיליתי רק לפני כמה שנים והתאהבתי בו מיד. הוא הזכיר לי את Shadowman, שיר של קייס צ'ויס ששר ג/חרט בטנס, מעריץ שרוף של קראודד האוס שגם קרא ללהקה השנייה שלו על שם אלבום של קראודד האוס. כך שהדמיון לא מקרי.
U96 – Love Religion
אני חושב שדילגתי עד היום על כמה שירים של יו-96, אבל השיר הזה נחמד אז בחרתי להביא לכם אותו.
Pink Floyd – High Hopes
באחד הביקורים שלי בניו יורק בשנות התשעים, התארחנו בדירה של חברים של ההורים ובחדר שבו ישנתי היה את הדיסק הזה. אני זוכר שהיינו שם שבוע, ובכל בוקר קמתי ושמתי את השיר הזה, התחלתי איתו את היום.
ב-1994 יצא אלבומם ה-14 של פינק פלויד, The Division Bell. באלבום הזה, כמו בקודם, הם שלישייה. רוג'ר ווטרס עזב את הלהקה ב-1985 וניסה למנוע מהחברים הנותרים להשתמש בשם, אך ללא הצלחה. גם אם לא האזנתם לו, אתם בטח מכירים אותו בזכות העטיפה האייקונית שעיצב כמובן איש הסערה והמשת"פ הקבוע שלהם, סטורם ת'ורגרסון. תמונת העטיפה הנהדרת והאניגמטית של שני הראשים הענקיים עיטרה את האלבום בגרסאות התקליט והדיסק, אבל בגלל שהם פינק פלויד, הם לא רצו להתאים את התמונה הקיימת לצורה המוארכת של הקלטת ולכן צולמה תמונה חדשה במיוחד עבור המדיום הזה (עם ראשים מעץ במקום הראשים ממתכת). זו דוגמא מעניינת (ולא הראשונה, אגב) לעטיפה שעוצבה מחדש עבור פורמט הקלטת.

"תקוות גדולות" הוא השיר שמסיים את האלבום ובאוקטובר 94' הוא גם יצא כסינגל. זהו שיר בעל מלודיה יפהפייה ונפלאה אבל אני חושב שחלק נכבד מהסיבה שנדלקתי עליו מבוססת על הקליפ, שגם אותו ביים ת'ורגרסון. זהו אחד הקליפים הכי יפים שראיתי עד היום והוא נראה כאילו ת'ורגרסון לקח כל מיני רעיונות שהיו לו לעטיפות אלבומים (או סתם יצירות) והכניס לתוכם תנועה. מתמונה דוממת הם נהפכו לסדרה של סרטונים קצרים, בהילוך איטי ועם הצבעים הפסטליים כמעט של הפילם. הנושאים המצולמים, כמו תמיד, הזויים, אבל יש בהם משהו כובש שמאגד אותם יחד והולם את הטקסט הנוסטלגי.
שם האלבום לקוח מתוך המילים לשיר הזה וזהו אלבום האולפן האחרון שפינק פלויד הוציאו עד היום. לפני 6 ימים יצא האלבום ה-15 שלהם, The Endless River, וגם השם הזה לקוח מתוך המילים של "תקוות גדולות". זהו החוט המקשר בין שני אלבומים שמפרידים ביניהם 20 שנה.

Ace of Base – Living in Danger
כבר הרבה זמן הם לא היו פה, אז הנה: הסינגל השביעי (!) והאחרון מתוך אלבום הבכורה שהוא מבחינתי האלבום היחיד שלהם. מה שאומר שזו הפעם האחרונה שאני מעלה שיר שלהם בפרוייקט הזה.
Nick Cave & The Bad Seeds – Red Right Hand
שיר אהוב והסינגל השלישי מתוך Let Love In. זכה ממש עכשיו לגרסת כיסוי של פיג'יי הארווי.
INXS – The Strangest Party (These Are The Times)
שיר חדש שנכלל באוסף השני של הלהקה.
Supergrass – Caught By The Fuzz
הסינגל הראשון שסופרגראס הוציאו אי פעם. הופיע גם באלבום הבכורה שלהם שיצא ב-95'.
TLC – Creep
אחד הלהיטים הכי גדולים של העשור. השיר הראשון של TLC שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי (היה שם 4 שבועות) וקנה להם פרס גראמי. מתוך האלבום CrazySexyCool.
 


Posted

in

by

Tags:

Comments

תגובה אחת על “בחזרה ל-94' / אוקטובר”

  1. תמונת פרופיל של עמרי

    פששש איזה חודש חזק:
    בומב דה בייס – כן, ביג ביט. חשבתי שיצא יותר מוקדם. קלאסיקה מיידית.
    קראודד האוס – איזה יופי של שיר, נדמה לי שכבר הגבתי כאן שהם מלהקות הפופ הגדולות אי פעם בעיני.
    ספארקס – גם אני חשבתי אז שהם להקה יורוטראש ודרך הסינגל עם פיית' נו מור גיליתי עולם נפלא שממשיך ומתפתח גם היום. לא ידעתי על הסרט, נשמע מרתק, תודה. ראיתי אותם בניו יורק בלייב לפני שנה וחצי והיה ממש מעולה, הוא זמר מופלא והם כתבו כמה שירים אדירים (למרות שלפעמים הם נבלעים באלבומים בינוניים).
    אינקסס – מהסינגלים החלשים שהוציאו ובעצם תחילת הדעיכה שלהם
    סופרגראס – התחלה של אגדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *