אולי פעם שמתם לב שהבלוג הזה יושב בדומיין infectzia.net ואולי גם פעם בדקתם מה יושב על האתר הזה. אם לא, אז התשובה פשוטה – זה האתר היחיד שנבנה עד היום ללהקה הישראלית אינפקציה. אם לא שמעתם עליהם עדיין, תביאו קפיצה לפה.
לבנות אתר לאינפקציה זה משהו שרציתי לעשות בערך מאז שהכרתי את הלהקה והאובססיה אליה נולדה (את הסיפור שלי עם אינפקציה עד שיצא האלבום השני אפשר לקרוא כאן). אלה היו הימים הראשונים של שנות האלפיים, האינטרנט עדיין חיפש את עצמו ואני לא הייתי חזק בעיצוב או בתכנות. אז הלכתי על הפיתרון הקל יחסית: אתר מינימליסטי בשרת החינמי Geocities. זה היה האתר הראשון. הוא כלל בעיקר שני דברים: דף של תמונות (בעיקר מתוך קליפים) ודף עם מילים של שירים וקישורים להורדות של MP3, חלק הוקלטו מהרדיו וחלקם בוטלגים שאני וארז הקלטנו בהופעות. יותם הדר עזר עם העיצוב. האתר העתיק הזה עוד מעורר בי תחושות חמימות של נוסטלגיה לפשטות והתמימות שהייתה לנו אז.
זה היה נחמד, אבל זה לא היה מה שרציתי. האתר שחשבתי עליו היה אתר גדול, מלא בלינקים לקבצי מולטימדיה (כן, זו מילה שכבר לא משתמשים בה) ובאינפורמציה על כל דבר שאפשר לחשוב עליו (וקשור לאינפקציה). אתר כמו האתר הרשמי של דפש מוד, שהיה פעם אתר מעריצים גדול ומושקע ואז מנהלי הלהקה לקחו את הוובמאסטר שלו והפכו אותו לאתר הרשמי של הלהקה. זה היה המודל שלי. לבנות אתר מעריצים גדול, להראות אותו ללהקה ושהיא תאמץ אותו כרשמי. אבל המטרה הייתה, קודם כל, להקים אתר גדול שיש בו הכל. אבל זה לא קרה כי לא מצאתי מישהו שירצה לבנות את האתר ולא התחשק לי ללמוד איך עושים את זה. בינתיים המשכתי לצבור חומרים, גם בהופעות וגם מדברים שקיבלתי בזכות קשר ידידותי שהתפתח עם חבר הלהקה לשעבר רן יורגנסון, והחבר לא לשעבר ירון שראל.
ב-2005 יצא האלבום השני שלהם. הקהל גדל מאוד בשנים שעברו מאז האלבום הראשון ופורום אינפקציה בהייד פארק געש והיה עמוס בשאלות והודעות. אינפקציה היא להקה כזו שכשאוהבים אותה, אז מתלהבים ממנה וזה משהו שמאוד ניכר בפורום הזה. בפורום הכרתי את סנדי קלאוס, אז תלמידת תיכון, שאהבה לצייר ורצתה ללמוד איך בונים אתרים באינטרנט. התחלנו לדבר והחלטנו שבונים אתר. הוסכם שאני אהיה אחראי על התוכן, סנדי תעצב ותבנה את האתר (שזה רוב העבודה בתכלס) וארז התנדב לראיין את כל חברי הלהקה פלוס נספחים לטובת הביוגרפיה. יצאנו לעבוד. לא זוכר מתי התחלנו (יש לי הרגשה שזה היה בערך בזמן שבו יצא האלבום) אבל העבודה נמשכה כמה חודשים טובים וכללה תכנון קפדני של מפת האתר, סקיצות רבות שהכינה סנדי (וגם למדה HTML תוך כדי); וארז ערך תחקיר סופר-יסודי, כמו שרק ארז יודע לעשות. אני ניסיתי לנהל ולקדם את העניין וקניתי את איחסון ודומיין, כדי שיהיה איפה למקם את האתר שלנו. בין לבין הלכנו להופעות של אינפקציה.
ב-22/9/2005 החלטנו שזה כבר נראה מספיק טוב כדי שאפשר יהיה לחשוף את האתר לעולם. כך הודעתי על עליית האתר בפורום אינפקציה, שאותו גם ניהלתי באותם ימים:
אנחנו שמחים להודיע על עלייתו של אתר חדש לאינפקציה. באתר הושקעו מאמצים רבים ע"י שלושה אנשים עם מעט מאוד ניסיון בבניית אתרים, אבל הרבה מאוד אהבה ללהקה הזאת. כשאתם מסתובבים לכם להנאתכם באתר, זיכרו שאנשים אלה יצרו את האתר מתוך יוזמה שלהם, בזמנם החופשי ובלי כל תמורה. וזה המקום לספר לכם על השותפים שלי לפשע:
באתר קוראים לה דיסטורשן, וכאן בפורום היא היתה "דונייבסקי" ולפעמים "סנדי קלאוס". היא הוובמסטר של האתר החדש, בנתה אותו מאפס, עיצבה, כתבה, נאבקה עם בעיות של עברית ומה לא. היא פנתה אלי באייסיקיו באמצע מאי ומאז היא דחפה את כל הפרייקט הזה קדימה. בכל רגע שהיה לה פנאי היא ישבה ליד המחשב כדי ליצור עוד פיסת גרפיקה או לסדר איזה עמוד. זאת לא תהיה הגזמה להגיד שבלעדיה האתר הזה לא היה רואה אור יום (או במקרה הזה – את הדפדפנים שלכם). תנו לה הרבה כבוד.
שותפי השני הוא חברי משכבר הימים ארז, המכונה "מנשה" כאן בפורום. ארז הציע לכתוב את הביוגרפיות לאתר, ובמשך כמה שבועות ראיין את כל חברי הלהקה בעבר ובהווה, כמו גם שתי מתארחות קבועות באלבומים של אינפקציה. עכשיו תוכלו לקרוא את כל מה שרציתם לדעת על כל אחד מחברי הלהקה, כמו גם את סיפור הלהקה עצמה כפי שלא סופר מעולם. בעתיד הקרוב ארז יעלה לאתר טאבים ותווים לשירים, וכך יהיה לכם יותר קל לנגן אינפקציה. (ואז אולי גם תקליטו את עצמכם ותשלחו אלינו)
אז אלה האנשים היקרים שבזכותם הגענו לאתר הזה. האתר לא גמור, ואנחנו מתכוונים להמשיך לשפר, לעדכן, ולהוסיף לו כל הזמן כדי שזה יהיה האתר הכי בנזונה שקיים ללהקה ישראלית. אתם יכולים לעזור – אם אתם מסתובבים באתר ומבחינים בכך ששכחנו לשים איזה לינק לכתבה, או שיש לכם משהו מוקלט ולא מופיע באתר, צרו איתנו קשר. אם ציירתם או כתבתם משהו בהשראת הלהקה, שלחו לנו אימייל. האתר כבר כולל חומרים שהופיעו בפורום הזה כפי שתוכלו לראות – כי זה האתר שלכם. אני מאוד מקווה שתהנו ממנו.
תשמעו, אני ממש גאה באתר הזה. נכון שלא הנחתום יעיד וגו', אבל הייתה לנו מטרה והגשמנו אותה. נכון שהוא לא נראה כמו מיליון דולר והעיצוב שלו קצת ילדותי, אבל גם המילים בשירים של אינפקציה קצת (הרבה) אינפנטיליות, אז זה בסך הכל די מתאים. רצינו שיהיה אתר גדול, רציני ומושקע וזה מה שיצרנו. כשאני מסתובב עכשיו בין העמודים, הדבר שאני הכי נהנה ממנו הוא כל המשפטים הקטנים שסנדי הכניסה בכל מקום, כל מיני בדיחות קטנות או פריטי טריוויה שאת חלקם היא שמעה ממני. כמו שהיא כתבה בעמוד ה"אודות", זה כמו חצי-אתר-אישי משלה, אז היא הרשתה לעצמה להתיר את חותמה לכל אורכו וחשבתי שזה משעשע וחמוד. זה גם הפך את אתר האינטרנט הזה, דבר שהרבה אנשים סופרים כמשהו טכני, ליצירה אישית, משהו שהלב שלה ושלנו מסתתר בו. אהבתי במיוחד את המשפט הזה שאיתו היא חתמה את עמוד האודות: "טיפים למי שרוצה גם לבנות אתר: אל תעשה את זה לעצמך".
עוד דבר ששכחתי לציין (ותודה לארז שהזכיר לי): סנדי יצרה גם את כל הפונטים שמופיעים בכל הכותרות. שתבינו, החברים מאינפקציה מעולם לא שחררו את הפונטים שבהם השתמשו בעטיפות הדיסקים שלהם. סנדי יצרה את הפונטים לבד על בסיס העיצוב שמופיע בעטיפות (היא גם יצרה המון פונטים מקוריים. כבר אמרתי שהיא מוכשרת?).
ב-2006 הלהקה הפסיקה להופיע אז לא הרגשתי שיש טעם להמשיך לעדכן את האתר. גם סנדי איבדה עניין והעיצוב הזמני והנסיוני (השוופס) פשוט נשאר מאז אותה שנה ועד היום (אגב, את העיצוב המקורי של האתר אפשר לראות כאן). האתר עומד עכשיו בדיוק כמו שבנינו אותו אז ואין בו שומדבר חדש, כמו אנדרטה לזכר המעריצים הנלהבים שהיינו אז. רציתי גם לכתוב איזה חפירה לגבי החשיבות שאני רואה לכך שלכל אמן שמכבד את עצמו יהיה אתר מעוצב ומושקע משלו, אבל אני קצת עייף ונראה לי שגם לכם אין כוח להמשיך לקרוא. אז את החלק הטקסטואלי נסיים כאן ונמשיך, אולי, בפעם אחרת. מה שכן, רציתי לשתף אתכם בכמה סקיצות שיצרה סנדי בזמן שניסינו להבין איך אנחנו רוצים שהאתר ייראה. רוב האנשים לא מנוסים בבניית אתרים, אז התמונות האלה יכולות לתת לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך העבודה (מומלץ ללחוץ על התמונות כדי להסתכל בגדול). ושימו לב לתמונה שמסתתרת בסוף.
סנדי סיפרה לי שבעקבות האיחוד המשמח, היא רוצה לחדש את האתר בעיצוב מודרני. הנה סקיצה ראשונה מתוך משהו שאולי יקרה בעתיד:
כתיבת תגובה