אהלן, חבר'ה. עבר הרבה זמן מאז שכתבתי כאן. אז רציתי להזמין אתכם למשהו אינטרקטיבי (שיגיע בהמשך) והחלטתי, באותה הזדמנות, לספר לכם קצת מה קורה איתי, מה עבר עלי, לאן מועדות פני וכו'. טוב, לא צריך להגזים, אבל משהו כזה.

ונתחיל מהסוף: חזרתי עכשיו מהסרט המקסים WALL·E (מומלץ בחום!) ואת שורות אלה אני כותב תוך כדי האזנה לפסקול הנהדר שלו. יש בו מוסיקה מקורית שכתב תומס ניומן, שירים מ"הלו דולי" ושיר חדש של פיטר גבריאל. כבר בזמן הצפייה ידעתי איזה קטע מהפסקול אני מכניס לקונכיה הבאה שאני עורך (אבל עוד לא הגעתי אליו בהאזנה). מספר הטראקים בפסקול ממש יוצא דופן: יש בו 38 קטעים! ואורכו רק קצת יותר משעה, כך שחלק מהקטעים הם באורך שניות בודדות. בכל מקרה, הסרט מעורר השראה, ובמלים אחרות – פיקסאר עשו זאת שוב. מי שרוצה ביקורת יותר מעמיקה מוזמן לקרוא את מה שכתב היום יאיר רוה בבלוגו. מעניין, את הבלוג של רוה, סינמסקופ, גיליתי באיחור ניכר אך מהרגע שנכנסתי אליו הוא הפך להיות אתר הקולנוע העיקרי ממנו אני שואב אינפורמציה ודעות. אני כותב "אתר" כי כל בלוג הוא גם אתר, ובכל זאת, העובדה שאתר הקולנוע המעודכן והמעניין ביותר בארץ הוא למעשה בלוג שמנוהל ע"י אדם אחד היא עניין מעורר מחשבה, לדעתי. עבורי, זו אחת הדוגמאות הבולטות ל"הפרטה" של העיתונות, או המדיה, באינטרנט. הפרטה לגורמים פרטיים שאינה קשורה לכסף או פרסום, רק לעניין בנושא המוגדר – נטו. ורוה עושה את זה מעולה. גם לא עושה רושם שהוא מתעייף או שיש לו כוונות לפרוש בקרוב.

הסיבה שסינמסקופ הפך לאחד האתרים שנמצאים בראש קורא ה-RSS שלי היא העניין המחודש שגיליתי בקולנוע לפני כחצי שנה. בתחילת 2008 עשיתי החלטה, לראות כל שבוע לפחות סרט אחד בקולנוע. עברה חצי שנה ו-WALL·E הוא הסרט ה-22 שאני רואה השנה בקולנוע (פירוט כאן), שזו הכמות הכי גדולה שראיתי בזמן כזה אי פעם. וזה ממש כיף. אין מקום יותר טוב לגלות בו את הקולנוע מאשר בקולנוע. אולי זה נשמע מצחיק, אבל מה לעשות שזה פשוט ככה. וכבר כתבתי את זה אז אני לא אחזור על עצמי. אבל כשאני חושב על זה עכשיו, כל ההתעסקות שלי בסרטים מתחברת באופן די טבעי לעיסוק החדש/ישן שתופס חלק נכבד מהזמן שלי לאחרונה, בעיקר מאז שפוטרתי מהעבודה. עוד לא החלטתי מתי ואיך אכתוב על זה כאן, אבל ארמוז רק שמדובר ב"עשיית סרטים בהזמנה" ושזה כיף, מעניין ומאתגר (שזה בערך כל מה שאפשר לבקש מהעבודה, לא?). יצירה היא דבר נפלא, שיש בן אפשרויות רחבות כל כך, וכשההזדמנות מאפשרת את זה, קשה שלא להתרגש ולקוות שדברים גדולים יגיעו בעתיד. אבל אסור להקדים את המאוחר ואני צריך להיות סבלני, כי חלק מהעניין הוא התהליך ואסור לי לשכוח את זה. הכמיהה ליצור דברים שירגשו אנשים אחרים וגם את עצמי קיימת אצלי בכמויות.

(הנה, מצאתי את הטראק שלי מהפסקול!) אז מה עוד קורה, חוץ מהסרטים והפיטורין? חזרתי לצלם (סטילס) בפילם כפי שאפשר לראות מצד ימין (מתחת לתיבת החיפוש) שזה גם סוג של גילוי מחודש. רציתי לעשות איזה פוסט על "קסם ההולגה" ומי יודע, אולי זה עוד יקרה. בלימודים שלי יש התקדמות בקושי, אבל חזרתי לשדר את הקונכיה כתכנית רדיו השנה והעברתי אותה לרדיו קול נתניה (הרדיו של מכללת נתניה). מנובמבר ועד יוני שידרתי את התכנית מידי שבוע באופן כמעט רציף, אירחתי חברים ואמנים והמשכתי לעשות את אחד הדברים האהובים עלי: להביא מוסיקה לאנשים. בתחילת יולי הרדיו יצא לפגרה, ועכשיו בימי שלישי ב-11 בערב אפשר לשמוע שם את הפודקאסטים הראשונים שהועלו לכאן החל מאוקטובר 2006. ומה לגבי המשך הדרך? עוד לא ממש החלטתי, אך בינתיים התכנית תמשיך במתכונת הפודקאסט שיועלה לכאן ול-icast מידי פעם. ומה יהיה בקונכיה הבאה? זה תלוי בכם!

בתכנית ה-100 של הקונכיה לא עשיתי שומדבר מיוחד, וגם לא בתכנית ה-150 (שזה גם מספר יפה, לא?). הפעם הראשונה שבה עשיתי ספיישל של ממש הייתה בדצמבר, כשחגגתי 5 שנים לתכנית בשיתוף כמה מהעורכים-אורחים שהשתתפו בתכנית לאורך השנים. ועכשיו הגענו לקונכיה מס' 200, ואני מזמין אתכם לערוך את כולה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להשאיר תגובה עם השיר שבחרתם, ואם בא לכם אז אתם יכולים להוסיף איזה שורה או שניים על למה בחרתם אותו. אפשר לעשות את זה גם במייל. אז אל תתביישו חברים, אני רוצה שתהיה פה לפחות שעה של מוסיקה לכבוד המאתיים. תכנית עם פיצול אישיות מוסיקלי זה יופי של דבר.

עדכון 13.7
4 מאזינים כבר בחרו שירים לתכנית. ואתם?
עדכון 21.7
הקונכיה שלכם כבר הועלתה לאייקסט (האזנה, הורדה) אבל לא הקדשתי לה פוסט עדיין כי אני לא יודע איזה תמונה לשים…

9 thoughts on “מה קורה איתי לאחרונה / אתם עורכים את הקונכיה הבאה

  1. שחר הגיב:

    נשמעים מעניינים החיים שלך, בשיא הכנות.
    אני כותב את התגובה כתזכורת לי (ולך) – אני מאוד רוצה לשלוח שיר רק צריך לישון על זה. יש לי כמה רעיונות, למקרה ואני לא חוזר, תרגיש חופשי לנדנד לי.

  2. יותם הגיב:

    3OH!3
    Don't Trust Me

  3. נירג הגיב:

    John Frusciante – Murderers
    סתם כי זה השיר האהוב עליי כרגע

  4. נטעשה הגיב:

    יש לי כמה
    menomena- wet and rusting או cough coughing
    why? these few presidents
    yo la tengo i´ve should have known better

    בהצלחה עם כל השינויים, אני מקווה שאתה נהנה ובטוחה שיסתדר לך טוב
    שבוע טוב

  5. moshe הגיב:

    Ambulette – If You Go Away (Jaques Brel cover)
    אחד הקאברים הכי מרגשים ששמעתי.
    או,
    Maybeshewill – Not for Want of Trying
    כי Network זה סרט גדול

  6. moshe הגיב:

    שחכתי, אפשר גם Cities – OOC (Fog Black Metal Mix) אם אתה במצב רוח יותר אלקטרוני.

  7. חולוני הגיב:

    Neon Neon – I Told Her On Alderaan (Richard X Andress Mix)
    רמיקס חדש של ריצ'ארד X לסינגל החדש מתוך אלבום השנה שלי עד עכשיו – Stainless Style (פרויקט אלקטרו-פופ משובח של גראף רייס מהסופר פרי אנימלס והמפיק בום ביפ).

    דובי, מזל טוב לכבוד תוכנית ה-200 ושיהיה בהצלחה בכל אשר תפנה! 🙂

  8. גלילי הגיב:

    רצית פיצול, אני אביא לך פיצול:

    אני אוהב אותך היום – אריק איינשטיין

  9. nakamir הגיב:

    Minimal Compact – Everything Is Wonder
    מילים יפות שמתאימות למבט כללי על תקופה ומוזיקה נהדרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *