קליפארט: אתגר זאת בעצמך

לפני חצי שנה כתבתי לראשונה על פומפלמוס ועל מה שקאבר יצירתי יכול לעשות לשיר של אמן אלמוני. בפוסט ההוא התמקדתי בצלע הנשית של ההרכב, נטלי דון, והיום נדבר קצת על שותפה להרכב ובן-זוגה לחיים, ג'ק קונטה. או כמו שהוא ממתג את עצמו בימינו, פשוט Conte. קונטה הוא לא רק מולטי-אינסטרומנטליסט (מנגן בכל הכלים ברוב השירים שלו וברוב הכלים בשירים של פומפלמוס), הוא גם צלם, במאי ועורך שאחראי ל(כמעט) כל הויזואליה של ההרכב ושל חומרי הסולו שלו. כמו שתראו עוד מעט, הוא גם מאוד אוהב לעבוד עם הידיים. בשבוע שעבר הוא השיק את Patreon, אתר חדש שנועד לתת מענה ליוצרים שרוצים לתת לקהל שלהם את האופציה לתמוך בהם גם בלי פרוייקט בקיקסטארטר. במקביל הוא הוציא EP חדש בן 4 קטעים שניתן להוריד בחינם מעמוד הפטראון שלו וגם קליפ חדש לאחד השירים מתוך ה-EP. והקליפ הזה הוא הסיבה לכך שאנחנו פה היום. תראו אותו:

אני מודה שבצפייה הראשונה לא התלהבתי מהקליפ יותר מידי. אבל הייתי סקרן לגבי איך הוא נעשה, במיוחד כי אני עוקב אחרי קונטה מספיק זמן כדי לדעת שהוא עושה את הכל לבד ובמימון עצמי. למרות שלא התלהבתי ממנו, יכולתי להתרשם שמבחינה טכנית ואמנותית יש כאן קפיצת מדרגה מסוג הדברים שהוא עשה קודם (רוב הקליפים שלו ושל פומפלמוס הם בפורמט VideosSong, שזה השם שהם נתנו לקליפים שמתעדים, כמעט אחד לאחד, את הקלטת השיר). יש משהו נקי וחלק בשוטים הראשונים של הקליפ שגורמים לו להיראות כאילו הוא נוצר כולו באנימציה ממוחשבת אבל בהמשך כבר לא הייתי בטוח אם הוא ממוחשב או מצולם ורציתי לדעת מה היה התהליך. לשמחתי, קונטה העלה וידאו של מאחורי הקלעים ומבחינתי כאן נמצא הקסם האמיתי:

יש משהו בלתי נתפס בכמות העבודה והכסף שקונטה השקיע בקליפ הזה. לא בגלל שאף אחד לא השקיע מעולם ביצירת קליפים או בכל סוג אחר של וידאו, אלא בגלל שהוא עשה את הרוב לבד. הדבר שהכי הרשים אותי הוא השלב הראשון (עד תזמון 2:30) שבו הוא בנה את הסט בכוחות עצמו (פלוס מעט עזרה משני חברים) ובלי הרבה ידע מוקדם בבנייה. הרמה הגבוהה של הגימור וההשקעה בפרטים הקטנים הם הדברים שגרמו לי לחשוב בהתחלה שמדובר באנימציה. והמחשבה על עבודה מאומצת של שבועות ארוכים על סט שלם שנועד לצילומו של קליפ אחד שנמשך פחות מ-4 דקות העיפה לי את המוח.
לוידאו יש רשימת קרדיטים מכובדת שכוללת צלם, איש אונליין, אנשי גריפ ואת שני הגאונים שבנו ותכנתו את הרובוטים שמככבים בקליפ לצידו של קונטה. בסרטון המייקינג אוף הוא מדבר על אנשי הרובוטים בהערצה וקל לראות את הדמיון בינו לביניהם. קונטה הוא חסיד של "עשה זאת בעצמך" ולא רק בעשייה היצירתית אלא גם בתחומי השיווק והקידום העצמי. מה שמזין אותו בכל מה שהוא עושה הוא הרצון להגשים את החזון, לגרום למה שהוא שומע ורואה בעיני רוחו להפוך לדבר מוחשי שגם אחרים יוכלו לחוות. כל מי שעוסק ביצירה יכול להסכים שהמרחק בין שני הדברים האלה גדול מאוד, ורבים מאיתנו נופלים בדרך, בחלק גדול מהמקרים בשלב מוקדם של הניסיון. אבל קונטה הוא לא מאלה שמוותרים ויש לו מוטיבציה מטורפת ושאפתנות מעוררת השראה, אבל לא כזו שמביאה אותו לנסות דברים שיהיו גדולים עליו. הוא דוחף את עצמו כל הזמן להתחדש ולאתגר את עצמו באזורים שעוד לא התנסה בהם. וחשוב לו להיכנס לפרטים הקטנים ולהצטיין בכך. הפרפקציוניזם והאובססיביות שלו מביאים לנו חומרים מופלאים ואני סקרן לגבי הכיוונים שהוא הולך אליהם.
הבאתי לכם את הקליפ ואת הסיפור הזה כי אני חושב שבהמשך למה שכתבתי בטורים הקודמים על ההתפתחות של ז'אנר הוידאו המוסיקלי מאז שנולד ועד היום, אנו יכולים להיות עדים לתחילתו של עידן חדש. לפני כחמש שנים התחיל גל של קליפים ויראליים שנעשו על ידי אמנים עצמאיים שעושים הכל בבית, אבל אני לא זוכר קליפים שהיו כל כך מרשימים מבחינה טכנית כמו הקליפ הזה, כאלה שנראו כאילו הם עומדים בשורה אחת עם המפלצות הממומנות על ידי חברות התקליטים. מאז שהופיע קיקסטארטר ונולד הרעיון של Crowd funding, גם אמנים עצמאיים יכולים להשקיע סכומים גדולים של כסף ביצירות שלהם ואנחנו כבר רואים את זה קורה בתחומי הקולנוע והמוסיקה, כמו גם באזורים טכנולוגיים יותר כמו סטארט-אפים. וזה לא רק הכסף, גם הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק וכידוע, האפקטים שקיימים בתוכנות עריכה ביתיות בימינו משתווים וגם עולים לעתים על אלה שנראו בשוברי הקופות הגדולים של לפני 20 שנה. אז האמצעים כבר כאן ועכשיו נותר לנו רק לראות איך אנשים יצירתיים ושאפתניים יבחרו לנצל אותם בהמשך.