י. שוורץ ומלחמתו בחיים
15/12/2007
יש איזה בחור בריטי אחד שעושה בבלוג שלו עבודת קודש. הוא אוסף את כל הדברים שקשורים לתרבות הפופ והקאלט שהוא אוהב ומעלה אותם כדי שמי שייכנס יוכל להוריד. המבחר שמרכיב את העולם שלו הוא עצום ומגוון: סרטי טראש, סדרות נשכחות לילדים, מוסיקת ספריות (Library Music, השם שניתן למוסיקה אינסטרומנטלית שמוקלטת בעיקר עבור סרטים), קומיקס ועוד כל מיני תת-ז'אנרים של הדברים האלה. האיש הזה ממש אוהב את כל הדברים שהוא מעלה לבלוג שלו והוא לא מסתפק בלתת הורדה, הוא גם כותב ברהיטות על מה בדיוק אפשר למצוא בפנים ולמה הוא כ"כ אוהב את זה. זהו בלוג שכולו אהבה לדברים הקטנים אבל כ"כ גדולים שעבור רוב האנשים הם רק תחביב, אבל אלה הדברים שעושים את החיים שלנו מצחיקים יותר, מרגשים יותר ומעניינים יותר. אני ממליץ בחום על הבלוג הזה.
ולמה נתתי את ההקדמה הזאת? כי אנשים כאלה נותנים לי השראה. ואחרי שגיליתי את האתר טלוויזיה.נט שמוקדש להעלאת זכרונות מהימים שבהם היה רק ערוץ אחד, וגם לעלאת מזכרות מהתקופה הזאת, ידעתי שגם לי יש מה לתרום, למרות שהכמות שיש ברשותי קטנה יותר מזו שנשפכת מידי יום לבלוג של קוזמו. עברה כמעט שנה מאז שהעליתי לכאן את סוף עונת התפוזים ועכשיו הגיע הזמן לפרוייקט חדש: תיק בראבא. חנכתי אותו בטלוויזיה.נט לפני כשנה ואמשיך אותו כאן. שלמה בראבא הוא השחקן הישראלי הכי אהוב עלי בכל הזמנים. הוא חיה מוזרה, איש עם אג'נדה שכותב לעצמו את רוב הטקסט גם כשהוא משחק בהצגות (ולמיב ידיעתי הוא מעולם לא כתב הצגה). מעבר לדמות האהובה של יאצק, עוד מאות דמויות בזהו זה והצגות התיאטרון המרובות, בראבא היה אחראי לשני הפרוייקטים הפולחניים והמבריקים ביותר שידעה הטלוויזיה הישראלית בשנות התשעים. הראשון היה הטרילוגייה י. שוורץ ומלחמתו בחיים והשני – ברונו.
לפני שנה בערך, יצר איתי קשר בחור נחמד בשם אשר, שראה ביוטיוב קטע שהעליתי מתוך י. שוורץ. הוא רצה לדעת אם יוכל לקבל עותק מהתכנית, ואמר שיש לו חומרים נוספים של בראבא לספק לי. אז החלפנו קלטות, ובזו שהוא נתן לי היה הבונוס הזה שלא ממש הייתי מודע אליו: מבראבא עד החידקל. זוהי תכנית שנעשתה כשנה לפני י. שוורץ עם אותו צוות בסיסי שכולל את בראבא, יעקב כהן ושחר סגל על הבימוי. התכנית ששודרה בפברואר 1991, ערב חג פורים, יום לפני שהסתיימה מלחמת המפרץ. הקונספט קצת מוזר: בראבא מראיין אנשי מקצוע הזויים (כמו למשל, הפסיכולוג עם המבטא הכבד דוד רודי) על ההתמודדות של הציבור עם פחדים וחרדות כתוצאה מהמלחמה, ובין לבין משולבים המערכונים והשירים הביזאריים של בראבא, וגם הופעת אורח של ארקדי דוכין שהוציא באותה תקופה את אלבום הסולו הראשון שלו ("רוצה ויהיה") והקליט עבור התכנית את השיר "ליצן קטן שלי" בעיבוד מצמרר. זה מהנה לראות את התכנית הזו כהקדמה לי. שוורץ שמציגה סגנון מוזר ושונה שקצת קשה להאמין ששודר פעם בטלוויזיה הישראלית.
אני לא מתכוון לפרט בפוסט הזה למה אני כ"כ אוהב את י. שוורץ ומלחמתו בחיים. אני מרגיש שזה יהיה קשה עד בלתי אפשרי להסביר. הפרק השלישי בתכנית הזו הוא הסיבה העיקרית לפרסום הפוסט הזה, למרות שגם הפרקים האחרים מהנים והזויים למדי. אבל הפרק הזה הוא המנצח. יש בו עלילה קפקאית שמועברת בצורה נפלאה; תפקיד אורח מרכזי של עמנואל הלפרין (למיטב ידיעתי, הפעם היחידה שבה הוא שיחק בטלוויזיה) שמתגלה כשחקן מעולה שמשלים בצורה מושלמת את הטירוף של בראבא; וגם החשיפה הראשונה של השיר "שקט" בביצוע המקורי של להקת בלאגן, שתמיד יהיה בשבילי "השיר מ-י. שוורץ" ולא שיר הפיגועים של גלגלצ. ויש כאן אפילו מחווה לטרי גיליאם (משהו שגיליתי באיחור, לאחר צפייה בברזיל). קאלט ישראלי יכול להיות הרבה דברים בשביל אנשים שונים: זה יכול להיות לול, חגיגה בסנוקר, מציצים או גבעת חלפון. בשבילי פיסת הקאלט הכי גדולה היא י. שוורץ ומלחמתו בחיים, ולא רק בזכות הפרק השלישי. כי כשילד יכול ללמוד דרך תכנית טלוויזיה על איך זה מרגיש להגיע לגיל 41, אז כנראה שמישהו עשה עבודה טובה.
עדכון (22/4/2009):
מסתבר שמגהאפלואד מאפשרים עכשיו צפייה ישירה בכל קובץ וידאו שמועלה אליהם. אז מי שאין לו כוח להוריד, יכול פשוט להתחיל לראות (באיכות סבירה).
מבראבא עד החידקל
במאי: שחר סגל
כתב: שלמה בראבא
מחקו: שחר סגל, יצחק גינסברג, טלי קאופמן
מפיק: יצחק גינסברג
בהשתתפות: יעקב כהן, ד"ר דוד רודי, צבי ינאי, ארקדי דוכין, שלמה בראבא
י. שוורץ ומלחמתו בחיים
מאת: שלמה בראבא, שחר סגל.
נכתב בשיתוף עם: אבי שמש, מודי בראון, יוסף אלדרור, יאיר ניצני, יוני להב.
בימאי: שחר סגל.
מפיק: יצחק גינסברג.
משחקים בכל הפרקים: שלמה בראבא, יעקב כהן, מוני מושונוב, דורון בן-עמי.
פרק א': זמן
בהשתתפות: שמואל וולף, אבינועם מור-חיים, עזרא כפרי, מרים עציוני, מילי אביטל, ארקדי דוכין.
פרק ב': משפחה
בהשתתפות: רבקה מיכאלי, עירית גדרון, מילי אביטל, גד קינר, יוסף צ'ריבינסקי, וורה צ'ריבינסקי, ישראל רובינצ'יק, טובהנילי הכהן, מרים עציוני, איגי וקסמן, יעקב בוך, עינת ארליך, החברים של נטשה.
פרק ג': חרדה
בהשתתפות: עירית גדרון, שמואל וולף, עמנואל הלפרין, טובהנילי הכהן, דנה ברגר, דפי ומאיה ברקאי, פולי רשף, רוברטו פולק, אורי בראד, להקת בלאגן.
16/12/2007 בשעה 0:58
פרנק, תודה רבה. זה אדיר. מקווה להתעמק בזה בקרוב.
16/12/2007 בשעה 17:29
נפלא! המון תודות!
גם אני אהבתי מאוד את י. שוורץ, עד תום עידן קלטות הוידאו, שם הוא נעלם לי…
ולגבי ה-Stage6 – אכן איכות מעולה, אבל איך ממירים למשהו שהדי.וי.די מכיר?
16/12/2007 בשעה 18:05
חזק ואמץ! אין כמוך. תעלה גם את ברונו אם יש לך את זה.
16/12/2007 בשעה 18:06
שמח לתרום
לגבי Stage6, הפורמט הוא פורמט DivX האהוב עלינו. אם מכשיר הדיוידי שלך תומך בפורמט הזה, אז לא צריכה להיות בעיה. אם הסיומת מפריעה לך (או לנגן) אז אפשר פשוט לשנות אותה ידנית מ-divx ל-avi.
21/12/2007 בשעה 21:06
יש לך מושג איפה אני יכולה להשיג את המערכונים של ערב חד פעמי משותף?
יש לי זיכרון ילדות על משהו שהולך בערך כך:
"אבא אבא ירח מטפטף עלינו…."
08/01/2008 בשעה 18:26
עשית לי את היום/החודש/השנה !!!!!
תודה תודה ועוד תודה…..
אני וחבריי לא רק שמדקלמים את יוץ בעל פה ביום יום – לדעתנו זו פסגת הקריירה של בראבא. יצא לנו לפגוש אותו אחרי הופעה שלו ושל מוני לפני כמה שנים. הוא, אגב, ממש לא אוהב את יוץ ורואה בזה יציאה לא מוצלחת שלו.
ושוב – המון תודה – החברה בדרך לכאן לערב של חידוש אנרגיה.
23/01/2008 בשעה 20:40
אח, איזה כיף! כבר שנים אני מקווה להיפגש במקרה עם י' שוורץ באיזה לופ שידורי לילה אחרי שהתרשמתי עמוקות מהסדרה בשידורה המקורי. עכשיו רק נותר להשלים בתיק בראבא את פינות ברונו המקורי מראשית ימי טלעד (הו, הפרק עם המצור על בית סרבן ערוץ 2…).
24/01/2008 בשעה 14:20
יעל היקרה!
הבמאי אמנון וינר כבר העלה את הברונו המקורי (1993) לבלוג שלו בדה מרקר.
15/03/2008 בשעה 17:06
מאיפה אפשר להוריד את הקטעים?
15/03/2008 בשעה 18:19
בקרוב הם יועלו לראפידשר.
24/03/2008 בשעה 15:26
לכל האנשים שעושים פה עבודת קודש ומפיצים את התוכנית האגדית הזאת!!!
איך אני מוריד מרפידשר?
יש את זה אולי באימיול?
תודה ענקית מראש!
03/05/2008 בשעה 19:44
זו התרבות הישראלית במיטבה…. פעם היה לי את הטרילוגיה של יוץ על קלטת , ולאחר 300 צפיות היא נשחקה…
מליון תודות !
14/06/2008 בשעה 1:38
כבר שנים שבן דודי ואני מדקלמים את שלושת הפרקים של יוץ ומקוננים על אובדן כל זכר לטרילוגיה.
עשית מצווה ענקית
המון תודה!
18/07/2008 בשעה 12:06
האם יש עניין ורצון לארגן ערב הקרנה?
לדעתי מעל 30 איש יהיה גדול.
("איך כל המשוגעים האלה נדבקים אליי כל הזמן..")
27/08/2009 בשעה 23:34
המופלא בכל הסיפור הזה, זה שהסדרה הזאת שודרה בשקט, כמעט אף אחד לא שמע עליה. גם אני ואבא שלי, נודה על האמת, נפלנו עליה במקרה, רק כי היא שודרה ביום ה', אחרי משחק של מכבי תל-אביב.
לפני כמה שנים ידידה שלי, אחרי תחנונים בלתי נלאים מצידי, הצליחה להגניב לי עותק של האוסף מהסרטייה של ערוץ 1. אין ספק שלראות את כל הפרקים במלואם זה הדבר האמיתי.
איך בראבא יכול שלא להיות מרוצה מהיצירה הזו? כל כך הרבה שנים עברו, וזה עדיין רלבנטי.
תענוג, תודה רבה.
"לא נלמד לעולם,
תמות נפשי עם כולם,
כלו כל הקיצין,
רדו מהעצים…"
מה יש להגיד? האיש גאון
03/09/2009 בשעה 15:59
הרבה מאוד תודות, את זה חפשתי כבר הרבה זמן.
בהיותי גר בגולה (אטליה) זה ממש מציאה!!!
ואכן באראבא הוא אחד הגדולים בתרבות הישראלית
מחמאות על האתר ובכלל – קומפלימנטי
11/12/2009 בשעה 0:30
לשמחתי עבדתי בהפקה הזו – זו היתה החוויה העוצמתית שחוויתי מחיי. יש הרבה דברים שניתן לומר בגנות הטלוויזיה הישראלית, אבל זה יוצא מן הכלל. לא היה קשה אפילו להעלות את האופנוע (עם סירה) של יורם בין נור בשלג. אין הפקות כאלה ואין עוצמות כאלה. אפשר לעשות טלוויזיה\קולנוע. רק צריך שאר רוח כמו שיש לגאון המטורף הזה .
אכן ברזיל היא ההקבלה המתאימה.
06/01/2010 בשעה 11:47
תודה רבה – לא ראיתי מאז – ופתאום ראיתי. המון תודה. שחר סגל