מאז שיזמתי את פרויקט מיקסטייפ אורח התקנאתי בכך שבכל שבוע מועלה לכאן אוסף של מישהו אחר, וזה עשה לי חשק לחזור ולהביא לכאן משהו משלי. אמנם אני מפרסם פעם בכמה שבועות את הפודקאסט שכולל תמיד רק את המוסיקה שאני שומע ואוהב, היחס שלי למיקסטייפים הוא שונה, כפי שניסיתי להסביר לכמה אנשים בתקופה האחרונה. הפודקאסט הוא למעשה מעין תכנית רדיו (ולמעשה זהו ההמשך של התכנית ששודרה בעבר בתחנת רדיו אינטרנטית) והוא מגיע בקובץ אמפי3 אחד רצוף עם קרוסים, כשהוא מתאים לחווית האזנה רצופה בדרכים או בבית, כשרוצים להעביר את הזמן עם שעה של משהו נעים באוויר. העריכה של הפודקאסטים היא כמעט תמיד אסוציאטיבית ומורכבת מהדברים שעברו לי ליד האוזן בתקופה האחרונה. לעומת זאת, כשאני בא לערוך אוסף או מיקסטייפ, וזה לא קורה לעתים קרובות, אני מתייחס אליו כאל דיסק שמישהו יצרוב או ישים על הנגן הנייד שלו כדי הוא יישאר איתו. לעריכה יהיה קונספט כלשהוא שיהיה מונע בד”כ מהרצון להעביר איזה תחושה או אווירה. השירים ייבחרו בקפידה – לאוספים אני מקפיד להכניס רק שירים שאני הכי אוהב, שירים שהצליחו לגעת במקום הכי רגיש אצלי. האוסף שלפניכם הוא בדיוק כזה, והוא מתעד דרך מוסיקה ומלים של אנשים אחרים את השבועות הראשונים אחרי אירוע שהשפיע עלי באופן קיצוני וגרם לי להרגיש דברים שלא ידעתי שאני מסוגל. במידה מסוימת, הוא ממשיך את דרכו של האוסף הזה. אני מקווה שהשירים האלה יצליחו לגעת גם בכם.
35 דקות, 63 מ”ב
{להורדה} — {להורדה במיקס}
כתיבת תגובה